[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שרון קנה
/
התעוררות

כשהוא פקח את העיניים הוא הרגיש כאילו הוא התעורר משינה עמוקה,
הוא עדיין לא הרגיש כלום וגם לא ניסה להיזכר מה קרה, הוא פשוט
ניסה למשוך את הרגע הזה עוד כמה רגעים, שהזמן יעצור כאן, הוא
הרגיש שפוי ורגוע בפעם הראשונה מזה הרבה זמן.

ואז הוא שוב התעלף...

כשהוא פקח את עיניו בפעם השניה חושיו כבר חזרו אליו, ברקע
נשמעו צפירות הסירנות של האמבולנס והמשטרה וקריאות "בחור, אתה
שומע אותי!!!" של האנשים שראו אותו בדיוק לפני שניות ספורות
מחליק, במהירות 140 קמ"ש, על שלולית ישר לתוך החורשה שבצד
הדרך, ועצרו כדי להבין עם מה שהם ראו כרגע היה אמיתי.

הוא מצמץ בעיניו כמה פעמים בכדי להאמין למה שהוא רואה, במבט
קדימה הוא ראה את כל החלונות מנופצים ודלת ימין מעוכה ופתוחה,
בלי לזוז הוא הביט למעלה וראה את הגג מעוך ובמרחק חמישה
סנטימטר מראשו, ובמבט למטה הוא הבחין ביד ימינו השמוטה רק אז
הוא נזכר בגופו ובשנייה זו התעורר הכאב. כל פרק ושריר בגופו
כאב, הוא ניסה להרים את ראשו אך הכאבים בצווארו מנעו זאת ממנו,
הוא ניסה להזיז את ידו וכתפו דקרה בו מבפנים וכך נכשל כל
ניסיון אחר שלו לזוז, ישוב חסר אונים בלי יכולת תזוזה הוא ניסה
למרר בבכי אך גם פרצופו כאב מעוותי לחיו.

כשברקע נשמעו "תחזיק מעמד !!! יהיה בסדר!!! אנחנו כבר מחלצים
אותך!!!" הוא ניסה להרגע קצת והבין שהייתה לו תאונה אך הוא
אינו זכר איך היא קרה ובכלל את כל הערב שלפניה וכך בין רעשי
הניסור וצעקות האנשים הוא התחיל לצעוד בערפל ראשו בכדי למצוא
את התשובות.

גלגלי השיניים במוחו החלו להסתובב קדימה ואחורה, מהר ואז לאט,
המחשבות החלו קופצות, היה קשה מאוד להתרכז אך זה נורא הציק לו,
הוא הרגיש שהיה זה ערב דרמטי מנטלית, שקרה משהו להוציא אותו
לגמרי מאיזון... הוא נזכר שהוא נסע ומוסיקה חזקה בקע מהרדיו
שלו... הוא נהג לבד והוא שר ובכה, אך היה משהו אחר, משהו כבד
שירבץ על נפשו, שגרם לו להגיע למצב זה, ואז הוא הבין שהוא בעצם
ברח מאיזשהו מקום ובגלל זה הוא נסע מהר, הוא רצה להתרחק משם
כמה שיותר מהר, אבל מה זה היה, הוא לא הצליח לראות ברור וזה
הציק לו יותר מהכאבים בגופו...

ואז הוא נזכר...

נחזור שעה וחצי אחת אחורה...

הוא העיף מבט אחרון במראה של הרכב כדי להיות בטוח שהכל מסודר
כמו שצריך, וכן, הוא נראה בדיוק כמו שהוא נראה במראה שבמקלחת
ובמראה שבחדרו ושוב במראה של הרכב כאשר הוא נכנס אליו, אבל מה
לעשות, הוא נורא התרגש מהמסיבה הזאת, טוב, לא בדיוק מהמסיבה
כמו מלראות אותה במסיבה עד שהוא אפילו שכח להדליק רדיו במשך כל
הנסיעה לשם, הוא היה שקוע במחשבות ופנטזיות על יעל וזאת הייתה
זכותו אחרי שאתמול בלילה הם התנשקו אצלה בבית וזאת אחרי שנה
שהוא מתעורר, מחזר  וחולם רק עליה, בשבילו זאת הייתה פריצת
דרך, הוא הרגיש כמו האסטרונאוט הראשון בחלל.    

הוא יצא מהרכב והדליק סיגריה לנסות להירגע, ולהראות  קול, הוא
זכר שהוא היה די אדיש אליה אתמול כי התחיל להימאס לו המרדף
המתיש הזה אחריה וששנייה לפני שהיא שמה את שפתיה על שפתיו הוא
עישן סיגריה והיא התבוננה בו כמבקשת תשומת לב אך הוא נשאר
בשלו, לכן הוא חשב שאולי זאת צורת התנהגותו שסוף סוף עשתה לה
סוויץ בלב.
אך הסיגריה לא עזרה כל כך בנושא הרגיעה כי בכל צעד שלו לעבר
הדלת האדרנלין שלו עלה והשתולל, הוא לקח כמה נשימות גדולות
ופתח את הדלת.

המסיבה הייתה כבר בעיצומה כשהוא נכנס, מוזיקה חזקה, אורות
משתנים וכולם רוקדים ושותים.
הוא פילס את דרכו בין הגופות המזיעים, פגש כל מיני חברים שלו
שגם משכו אותו לבר להקפיץ כמה טקילות כי הוא מפגר אחריהם כבר
בהרבה, אך בין שלום להקפצה עיניו חיפשו רק אותה.
בהקפצה החמישית נגמר הבקבוק והוא ניצל זאת כדי להמשיך לחפש
אותה, הוא עשה עוד סיבוב בסלון וכשלא מצא אותה יצא לחצר לבדוק
אולי היא יצא לנשום קצת אויר ולהתרענן, הוא התבונן סביב ולא
ראה אותה, עוד מבט והוא הבחין בחברה שלה, הוא ניגש אליה לשואל
אותה עם היא יודעת איפה היא, שלום שלום ומה עניינם הספיק לו
לשיחת חולין אייתה, היא אמרה לו שהיא כבר לא ראתה אותה בערך
חצי שעה, מאז שהיא רקדה עם איזה מישהו בפנים...

זיעה קרה עטפה אותו בשנייה, הוא הרגיש כמו בצניחה חופשית,
ברגעים לפני שהמצנח נפתח... עם מי היא רקדה?... ואיפה היא כבר
חצי שעה?... הרי זאת החברה הכי טובה שלה, הם תמיד ביחד ועכשיו
היא לא יודעת איפה היא?!.
הוא ניסה להתרכז ולהראות רגיל אך רגליו החלו מושכות אותו, הוא
ידע לאן הן סוחבות והוא לא התנגד אליהן הוא היה חייב לדעת, הוא
נכנס חזרה לבית וכמו זומבי שרואה רק דבר אחד בעיניו הוא צעד
האנשים שרקדו בדרכו והתעלם מחבריו שקרואים לו לבוא, הוא ראה רק
כיוון אחד ולא שמע כלום.

הוא הגיע למדרגות העולות לקומה השניה, בצעדים רועדים אך
החלטיים הוא עלה בהם עד שהגיע למסדרון עם ארבעה דלתות, הוא
החליט שכאשר הוא יפתח את הדלת הוא יתנהג כאילו כלום, סתם בחור
שנכנס במקרה ואינו יודע מה מחכה לו שם, הוא לקח נשימות עמוקות,
ניגב את הזיעה מפניו וניגש אל הדלת הראשונה, הוא פתח אותה בחצי
נפילה כאדם השיכור שיאבד שיווי משקל, הוא הביט סביב והדליק את
האור, נשם לרווחה, התנצל וסגר את הדלת, זאת לא היא, אחד
מארבעה.
בדלת השניה הוא עשה אותו דבר אך ראה רק את הבחור, זה היה חבר
שלו אז בנימה חברמנית הוא שאל עם מי הוא... אגודל למעלה וסגר
את הדלת.
בין הדלת השניה לשלישית הוא כבר התחיל להיות אופטימי הרי אף
אחד לא אמר לו שראה אותה עושה משהו רציני במסיבה וגם אתמול הם
התנשקו אז מה הוא מפחד אבל ליתר ביטחון הוא יבדוק, באיזשהו
מקום הוא אפילו רצה לתפוס אותה עם מישהו אחר כי אז הוא לא יוכל
להיות לידה יותר, מה שהוא לא הצליח לעשות מעצמו .
דלת שלישית, התרגיל הידוע, הוא נעמד ופניו החווירו... מרעש
הדלת היא התרוממה מהמיטה, הוא הביט בתמונה הקפואה של החדר,
בעיניה, ובגופה אשר הוסתר רק על ידי סמיכה, חזייה וכף יד זרה,
הוא הסתובב וטרק את הדלת, הוא שוב לא שמע כלום ורק הכאב בחזהו
גרם לו להתחרט על שפתח את הדלת.

שוב מדרגות ושוב אנשים רוקדים, הוא בלם את דמעותיו לעוד כמה
רגעים, הוא חצה את הסלון ויצא מהדלת ומשם בריצה אל הרכב.

הוא שילב להילוך ויצא בחריקה, סהרה השתוללה בתוכו, כשהרגיש
מספיק רחוק מהמסיבה הוא נתן לעצמו לבכות ודפק על ההגה וקילל את
עצמו, אחרי ששחרר את כל הזרמים שהיו בתוכו על ההגה, הוא נרגע
קצת והדליק רדיו, הוא הוציא את הפלאפון מהכיס והתבונן בו, הוא
לא ידע עם לכבות אותו או להשאיר פתוח, משהו בו עוד חיכה שהיא
תתקשר, ורצה גם לדעת כמה זמן ייקח לה להתקשר, האם היא הפסיקה
את ענינה שם בחדר או לא. הוא הרגיש כמו לוליין שהולך על חוט
ורגליו רועדות.
מהרגע שפתח את הדלת כל החומות שלו נפלו, מחשבות מפחידות החלו
תוקפות אותו, מחשבות חסרות תקווה על חיים בלעדיה, הוא התחיל
לרחם על עצמו והדמעות חזרו לעיניו לכן הוא לא שם לב לכביש וגם
לא היה אכפת לו להפך, הוא לחץ על הגז...


נחזור שעתיים קדימה...


כשגופו מקובע וקשור באמבולנס וראשו מוטל הצידה הוא כבר נזכר
בכל קורות הלילה ושתי דמעות זלגו לו, אחת מכל עין, אחת על הסוף
המר של אהבתו הראשונה והשנייה בגלל שהבין שהוא כמעט מת בגלל
הדמעה הראשונה.

בדרך לבית החולים חמקה לו עוד מחשבה, כמה שהוא רוצה לראות את
פניה כאשר יגידו לה מה קרה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
החיים הם מה
שקורה בעת שאתה
עסוק בלתכנן
תכניות אחרות
(וודי אלן)


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/1/03 12:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שרון קנה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה