כשרעשו התותחים, המוזה נדמה.
כששתקו היא לא שבה.
אולי לא חיכיתי מספיק, וויתרתי ללא מאבק. זה נכון שניסיתי עם
קפה, מוסיקת רקע ונייר, אבל לא נלחמתי, על הכתיבה כמובן.

שאול החתול אמר שזה בגלל שראיתי יותר מידי דם. אבל יעקוב צחק
עליו ואמר שתמיד אחרי שהוא מוצא עצם עם בשר הוא מתחיל לזיין את
השכל על נושאים שהוא כלל לא מבין.
הסתכלתי על יעקב מלקק את הפרווה המטונפת שלו עם לשונו
המחוספסת, אוסף עוד כמה שערות לגרונו. אני דווקא רציתי לשמוע
מה יש לשאול לומר, אבל לא רציתי לעורר עוד קרב חתולים רועש
שיעיר את כל השכנים, אז קמתי לאט ואמרתי תודה.

סגרתי אחרי את דלת חדר האשפה ועליתי הביתה, ליד הדלת אמרה לי
המזוזה שהכל זה בגלל שהיא ישנה, ובכלל היא אף פעם לא הייתה
תקנית. הבטחתי לה שמחר אני פותח דפי זהב ומחפש איזה רב שיבוא
לבדוק אותה. "בטח" היא אמרה בטון מלגלג, "ממש כמו שסידרת ציר
חדש לדלת של המקרר.
וזה, הבן זונה, החמיץ לי בתור עונש את החלב, ובגללו במקום
לשתות נס, שתיתי שחור, ועכשיו כל הלילה אני לא נירדם, וצריך
לשמוע את זיוני השכל של כולם.