שוב מנשבות בתוכי רוחות סערה.
והשקט שהיה שם לפני, הפך ונהיה
לדממה מעיקה.
שוב נשמעות בראשי קריאות מלחמה.
ואני מתכונן לצאת אל הקרב
מול אויב בלתי נראה.
שוב מתנגן באוזניי אותו שיר דכאוני
וכמו תמיד מתברר
שמי ששר אותו, זה אני.
שוב מופיעים על ידיי חתכים קטנטנים.
והעולם ממשיך בשלו
ושופך לי מלח על הפצעים.
ואותו הפצע הישן, שמזמן כבר הגליד ונעלם,
שוב חוזר לדמם פתאום, בלי סיבה.
ככה סתם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.