את מחכה לאוטובוס בתחנה המרכזית, קר בחוץ וכמעט שיורד גשם ואתך
בתחנה מחכים עוד הרבה אנשים. מצטופפים כולם מתחת לסככה השקופה
של התחנה. חבורת תיכוניסטיות ישבות על הספסל מעשנות סיגריה
אחרונה לפני שהן מגיעות לבית ספר. אישה דתייה מסתכלת עליהם
בבוז כי הן תופסות את ספסל הישיבה בעוד כמה זקנים עומדים להם
בקושי בצד.
האוטובוס מגיע את עולה עליו, קו 27, הקו שלך לבית החדש
שלך.מסתכלת סביב לראות מי אתך. מחפשת פרצופים חשודים ומגלה שיש
כל כך הרבה אנשים על האוטובוס. שמונה בבוקר כולם ממהרים
לעבודה,ללימודים. פוטנציאל כזה גדול לפיגוע.
לידך עומד נער בערך בגילך אולי קצת יותר קטן אולי קצת יותר
גדול. הוא סוחב תיק גדול של טיולים גם הוא חזר מבית אחד לבית
אחר. יש לו שרשרת חמודה כזו עם חרוזים ועל החרוזים יש ציורים.
סמל של PEACE, מגן דוד, וסמיילי. זה גורם לך להתחיל לזמזמם
בראש את GIVE PEACE A CHANCE של לנון. פרץ של אופטימיות לא
צפויה.
האוטובוס עובר מתחנה לתחנה כולם עולים כמעט אף אחד לא יורד.
עולה אישה עם עגלת תינוק, הנער שלידך זז קצת כדי לפנות לה
מקום. בסיבוב הוא נופל בטעות על זוג זקנות. הוא אומר סליחה. ה
ח' שלו גרונית קצת. את מתחילה לחשוב שאולי השרשרת שלו היא סתם
הסוואה, התיק הגדול שלו מתחיל להפחיד אותך. והשיר של לנון הופך
מאופטימי לאירוני. הוא עדיין מתנגן לך בראש. כשאת מנסה לחפש
ראשים פוטנציאלים.
גבר צעיר, את בכלל לא יודעת למה הוא נראה לך חשוד אבל גם הוא
עם תיק גדול. תיק צבאי עם כתובת של "חיל התחזוקה" עליו. ובמקום
שהכתובת הזו תרגיע אותך, ההפך היא מלחיצה עוד יותר, אולי זה
משהו סמלי.
האוטובוס שלך הוא פצצת זמן מתקתקת. לכל האנשים עליו יש
פוטנציאל להיות בכותרת של עיתון המחר.
את מסתכלת מהחלון ומגלה שאת רק צומת אחד לפני מקום הפיגוע של
יום חמישי. כשעוברים ליד הצומת ההוא רק רואים מרחוק תחנה
מפוחמת והרבה זרי פרחים. גל-עד מאולתר בזירת הקרב החדשה.
ופתאום באמצע האוטובוס הזה שלך, האוטובוס המפוצץ באנשים מתחשק
לך לבכות.
ואת אומרת לכולם שאת בכלל לא מפחדת, שאת בסדר. ובכלל אין טעם
לפחד. יש יותר סיכוי שתפגעי בתאונת דרכים, ואתם לא מפסיקים
לנסוע במכוניות נכון? וכי איזה ברירה אחרת יש לך. תלכי ברגל?
אם זה יבוא זה יבוא ואין לך גם ככה מה לעשות בעניין. אז למה
בכל זאת?
את יורדת מהאוטובוס בתחנה האחת לפני אחרונה ונושמת לרווחה
חוזרת לזמזמם לך את GIVE PEACE A CHANCE ומתפללת באמת שאולי
יום אחד זה יגיע.. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.