"אני מצטער להפריע המורה אבל יש לך בכיתה תלמידה שלא מוכנה
להאמין לי שאני מטורף עליה וזאת הדרך היחידה שבה אני יכול
להוכיח לה את זה" אמר קובי תוך כדי שהוא נכנס לכיתה עם זר
פרחים וטייפ.
גלית הסתכלה עליו במבט המום על סף מפוחד. קובי היה החבר הכי
טוב שלה עוד מהגן והדבר האחרון שחשבה שיעשה זה דבר כזה.
קובי ניגש אליה, נתן לה את זר הפרחים ונשיקה ענקית על הלחי,
חיבר את הטייפ לשקע ולחץ על הפעלה.
הטייפ החל להשמיע צלילים, מנגינה מוכרת של שיר אהבה קיטשי כל
שהוא.
"גל... את יודעת כמה אני שונא לשיר, במיוחד לפני אנשים, אבל
בשבילך אני אעשה הכל" אמר כאשר המוזיקה מתנגנת ברקע
הזמר התחיל לשיר וקובי איתו. זה היה מחזה מצחיק עד כדי
היסטריה, לגלית היה מאוד קשה לא להתפוצץ מצחוק.
כשהשיר נגמר קובי התקרב אליה וכרע ברך ליד כיסאה.
"גלית אני אוהב אותך, את חייבת להאמין לי, את יודעת שלא הייתי
עושה מה שעשיתי עכשיו אם הייתי מנסה לעבוד עליך"
גלית פתחה את הפה כדי לדבר אבל לא הצליחה להוציא ממנו מילים
מרוב הפתעה.
"את לא צריכה להגיד כלום, רק תנשקי אותי ותסכימי להיות שלי.
בבקשה" הוא הביט אליה במבט מתחנן, עצוב ושמח יחד.

"גלית! תתעוררי!"
גלית בקושי הבינה מה קרה, הקולות נשמעו לה עמומים. היא פקחה את
עיניה רק בקושי והביטה סביבה.
כל הכיתה הסתכלה עליה וכמה בנות ציחקקו. המורה הביטה בה במבט
רצחני "בפעם הבאה שתירדמי לי בשיעור אני אדאג שישעו אותך"
הודיעה לה המורה בקולה הצווחני.
גלית היתה מבויישת לחלוטין אבל מה הפריע לה יותר היה החלום. מה
פתאום היא חולמת על קובי ועוד דברים כאלה?
היא אף פעם לא חשבה עליו בצורה שונה מהחבר הכי טוב שלה ופתאום
היא מוצאת את עצמה חולמת שהוא מתוודה לה על אהבתו אליה.

הפעמון צילצל וגלית יצאה לדשא, התישבה במקום הקבוע שבו ישבה עם
חברותיה והדליקה סיגריה.
החברה הכי טובה שלה התישבה לידה במעין קפיצה כזאת וחטפה את
קופסאת הקאמל מהתיק הפתוח של גלית.
"הופה... כאמל. מה קרה?" שאלה חן בתמיהה.
"סתם התחשק לי לפנק את עצמי" זרקה לעברה גלית " היה לי חלום על
קובי".
"נו ומה עוד חדש? את צריכה לשמוע מה החבורה של הבנות המפגרות
מהכיתה שלי עשו. את בחיים לא תאמיני! רגע..." עצרה חן לפתע
"חלמת על קובי?"
"וואו לקח לך הרבה זמן. חלמתי על קובי. חלמתי שהוא בא לכיתה
שלי ואומר לי שהוא אוהב אותי"
"את דלוקה על קובי! איך לא ראיתי את זה קודם? זה כל כך ברור"
התחילה חן ברצף המעצבן שלה
"אני לא דלוקה על קובי!" אמרה גלית בסתמיות קוטעת את חן
"את כן! את כל כך דלוקה על קובי!" המשיכה חן
"אני לא!" גלית כבר החלה להרים את קולה
"טוב טוב אז את לא אבל למה חלמת עליו דבר כזה?"
"באמת שאני לא יודעת" הפטירה לעברה גלית ולקחה שאיפה ארוכה
מהסיגריה
"את יודעת שזה לא בריא לעשן" אמרה חן והדליקה לעצמה סיגריה.
גלית הביטה בה במבט קצת עצבני והרבה צוחק.

הפעמון צילצל וכולם נכנסו לכיתה וגלית שכחה מהחלום, עד שחזרה
הביתה.
היא זרקה את התיק על הכיסא, נשפכה על הפוף והרימה את הטלפון
בכדי לחייג לקובי ואז הזיכרון תקף אותה.
היא הניחה את השפורפרת ובהתה בקיר מולה מנסה לחשוב על סיבות.
הזמן עבר והיא כלל לא שמה לב, יותר מדי היתה שקועה במחשבותיה
כאשר הטלפון צילצל.
היא הרימה את השפורפרת. בצד השני היה קובי, הוא כבר התחיל
לדאוג לה, היא תמיד מתקשרת כשהיא חוזרת מבית הספר והיום לא.
הם קבעו להיפגש בחמש, קובי רצה לקנות דיסק של להקת רוק ישראלי
שהתפרקה מזמן וגלית ידעה איפה למצוא אותו.

הם הלכו ברחוב דיזינגוף ואכלו גלידה מפטפטים על הדיסק שמצאו
ומשבחים את הלהקה, מקטרים על הרוק הישראלי בימינו אבל מחשבותיה
של גלית לא היו לגמרי קשורות למוזיקה.
הם התישבו בנדנדה בגן הציבורי. גלית הביטה בקובי שליקק בדבקות
את הגלידה שלו, בקושי משתלט על הטיפטוף שלה.
היא חייכה לעצמה, חושבת כמה הוא יפה עם הראסטות הבלונדיניות
שלו והעגיל בשפה, כמה חמוד הוא, כמה הוא צריך להיות שלה.
פתאום היא תפסה על מה היא חושבת וניערה את עצמה מזה, מנסה
לשכנע את עצמה שהמחשבות האלו הם פשוט תופעת לואי של החלום.
"מה קרה לך היום?" שאל אותה קובי
"כלום. אני בסדר"
"את בטוחה? נראה לי שאת לא ממש איתי, במיוחד בגלל שהתיחסת
לזהבה בן בתור רוק ישראלי... בדקתי אותך" הוא חייך אליה
"כל כך מתאים לך לעשות דברים כאלה" ירתה אליו גלית "האמת, משהו
באמת מפריע לי"
"ומה זה?" שאל קובי מפיל בטעות את מה שנשאר מהגלידה שלו
"שני דברים" אמרה "אחד... יש לך גלידה על הנעל. שתים... היה לי
חלום עליך ואני לא יודעת למה חלמתי אותו"
"וואו" הוא אמר עוצר את הנדנדה "גלידה על הנעל... זה רציני.
צריך לפעול!" הוא צחק וקבר את הרגל בחול
"קובי אני רצינית" היא אמרה קולה מתחלש ממילה למילה
"מה חלמת עלי?"
"עזוב, אני לא חושבת שכדאי שתדע" היא אמרה מדליקה לעצמה סיגריה
ומושיטה לו את החפיסה
"טוב לא צריך, אני אקרא ביומן שלך" אמר לוקח סיגריה "כאמל?
וואו מה החגיגה?"

"סיפרת לו כבר?" צעקה חן כאשר ראתה את גלית מרחוק הבפסקה
והתקרבה אליה בהליכה מהירה
"בוקר טוב חן, מה שלומך? יום יפה נכון?"
"כן כן יום יפה, סיפרת לו?"שאלה בחוסר סבלנות
"אני לא חושבת שיש מה לספר" ענתה גלית במעין זילזול
"בטח שיש! שאת אוהבת אותו"
"חן, אני לא אוהבת אותו" שוב קולה התחיל להתחזק
"בטח שכן והוא גם אוהב אותך. דיברתי איתו אתמול בערב" התגרתה
חן
"לא סיפרת לו נכון? אני אהרוג אותך!" טון של פחד נשמע בקולה של
גלית
"לא לא אבל חקרתי אותו קצת והוא אמר שהוא היה עושה לך טובה או
שתיים"
"הוא אמר את זה?" חיוך נמרח על פרצופה של גלית
"האמת שלא. רציתי לראות איך תגיבי. לא דיברתי איתו אבל את ועוד
איך דלוקה עליו"
"יש הבדל בין דלוקה לאוהבת" חיכה אליה גלית
"אז צדקתי! את רוצה אותו" חן התחילה להתלהב דבר שבדרך כלל היה
מסוכן מאוד
"יש בי חלק שרוצה אותו אבל החלק השני מזכיר לי שאני מכירה אותו
מאז ומתמיד" אמרה תולשת דשא בעצבנות

"את אוהבת אותי? רוצה אותי?" השתומם קובי "רוצה אותי רוצה
אותי?"
"אתה לא מקל עלי. גם ככה קשה לי עם זה" אמרה גלית בשקט לא
מרימה את ראשה מהרצפה
"גל, אני לא יודע מה להגיד. אני... אני מוחמא. מאוד אבל..."
"אבל אתה לא מרגיש כלפי אותו דבר כמו שאני מרגישה כלפיך"
"זה לא זה, גלית אנחנו.."
"אנחנו מכירים כל כך הרבה זמן ואתה לא יכול לראות אותי בצורה
הזאת" קטעה אותו גלית בשנית "אני אלך עכשיו. נדבר כבר מתישהו"
גלית קמה במהירות לקחה את התיק ורצה משם משאירה את קובי המום
מאחוריה

"אני מצטער להפריע לך גלית אבל יש לך בחדר ילדונת שלא מוכנה
להקשיב לי וזאת הדרך היחידה לדבר איתה" אמר קובי תוך כדי שהוא
נכנס לחדרה של גלית מחזיק זר פרחים וטייפ
"אני מבינה שדיברת עם חן" חייכה אליו גלית
"שששש! את הורסת לי את התפקיד הראשי" זרק לעברה "אם היית נותנת
לי שניה לעכל אולי היינו מגיעים לקטע הבא."
הוא הפעיל את הטייפ. בטייפ לא היתה מנגינה או שיר, רק את קובי
מדבר
"גלוש' אני כבר חודשיים מחפש דרך להגיד לך את זה, מרוב פחד
לאבד אותך לא אמרתי, אבל אני מטורף עליך. אנחנו מסתדרים כל כך
מדהים יחד ואת הבנאדם הכי סבבה שאי פעם הכרתי. את מהממת,
פנימית וחיצוני, ואני רוצה להיות איתך!"
גלית הסתכלה אליו בעודו כורע ברך לידה
"אל תדברי. פשוט תנשקי אותי ותגידי שאת מסכימה להיות שלי" הוא
חייך אליה את החיוך הכי כובש שלו וגלית הרגישה איך היא נמסה

הם התנשקו ונסחפו לתוך לילה מדהים ורומנטי של אהבה אמיתית.
גופה הערום מתחכך בגופו והם מסתחררים במערבולת של שכרון חושים
בין שני חברים טובים מאוהבים.

"אז מה... כאמל?" שאל אותה ונשף את העשן החוצה
"התחשק לי לפנק את עצמי" אמרה מחייכת אליו.