[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








היא -  היי, מה נשמע?
הוא -  אני חושב בסדר. ומה איתך?
היא -  אני בסדר. כמה שיכול להיות.
הוא -  תגידי, קראת מה שכתבתי לך?
היא -  כן.
הוא -  מתי?
היא -  עכשיו.
הוא -  כתבתי לך אותו ביום שישי.
היא -  לא הייתי בבית בכל הסופשבוע.
הוא -  הרגשתי שאני הולך להשתגע אחרי מה שאת כתבת לי ביום
חמישי.
הרגשתי ממש רע.
היא -  גם אני.
הוא -  אבל את זאת שרוצה שניפרד.
היא -  זה לא ככה.
הוא -  לא חשבתי שתתקשרי אליי, ולא חשבתי שתרצי לדבר איתי אחרי
מה שכתבתי לך.
היא -  אני לא רוצה לאבד אותך לגמרי.
הוא -  גם אני לא רוצה לאבד אותך, אבל זה נהיה כל כך קשה לשמור
על קשר איתך.
היא -  אבל אני לא יכולה להיות איתך. אני לא יכולה להיות בקשר
של חבר-חברה כרגע.
הוא -  אבל אני גם לא יכול, ולא רוצה להיות ידיד שלך.
היא -  אתה לא תהיה רק עוד ידיד.
הוא -  אבל עדיין, ידיד זו ירידה בדרגה לעומת חבר.
היא -  אני לא רוצה לאבד אותך.
הוא -  אני עדיין אוכל לנשק אותך?
היא -  כן.
הוא -  אבל זה יהיה מוזר, לא?
היא -  כן. אבל כבר סיכמנו שדברים חדשים מוזרים.
הוא -  גם כשאנחנו התחלנו לצאת ביחד הכל היה מוזר בהתחלה.
היא -  אני יודעת.
הוא -  אחד הבעיות שלנו היה שאת לא יכלת להתמודד עם דברים
חדשים.
את קנאית מדי.
היא -  אני קנאית?
הוא -  כן.
היא -  למה אתה חושב ככה?
הוא -  אני לא יודע איך להסביר את זה.
היא -  תנסה.
הוא -  את קנאית בקשר לזמן שלך. אי אפשר לקבל חלק ממנו.
היא -  אז אני עסוקה.
הוא -  לא נראה לך שלפעמים את קצת יותר מדי עסוקה?
היא -  כן. אבל ככה אני. ידעת את זה.
הוא -  לא, לא ידעתי את זה. חשבתי שאני אקבל חלק מהזמן שלך.
חשבתי שאת תנסי לפנות בשבילי זמן. אבל לא עשית את זה.
היא -  ולמה זה הופך אותי לקנאית?
הוא -  את קנאית בגלל שאת לא מוכנה לוותר על שום דבר. כל דבר
כל כך חשוב לך.
היא -  אל מה אתה רוצה שאני אוותר? על לימודים? על ההורים
שלי?!?
הוא -  וגם לא על התנועה.
היא -  אתה יודע שגם על זה אני לא יכולה לוותר.
הוא -  אני יודע.
זה חלק כל כך חשוב מהחיים שלך?
היא -  כן. כמה שזה עצוב, זה חלק דיי גדול מהחיים שלי.
הוא -  את כל הזמן אומרת שאת לא מרוצה מהחיים שיש לך, מצד שני,
את לא מוכנה לעשות שום דבר בשביל לשנות את זה.
היא -  ללא ספק התנועה היא לא זאת שלא גורמת לי אושר. אתה יודע
שאני נהנית שם.
הוא -  אני יודע.
היא -  אבל מפה ועד לקנאית?
הוא -  את לא מוכנה לוותר על שום דבר.
היא -  אני לא יכולה לוותר על שום דבר. הרבה דברים חשובים לי.
הוא -  אבל אני פחות.
היא -  לא פחות, אלא פשוט בצורה שונה.
אני לא רוצה לאבד אותך, אבל אני לא יכולה להסתדר עם חבר כרגע.
אני לא יכולה להתמודד עם זה.
הוא -  בשביל זה צריך לדעת לוותר על דברים. ואני מדבר על
הדברים הקטנים, ולא לחיות כל הזמן בלחץ. וזה מה שאנחנו עושים
מההתחלה.
היא -  אני אשמה בזה?
הוא -  את גרה רחוק, אבל מגיעה כל יום לפה.
היא -  זה נכון, אבל אחרי הלימודים אני חוזרת הבייתה. יש לי שם
בית.
הוא -  אבל את עדיין פה כל יום.
היא -  אבל אני צריכה לחזור כל יום.
הוא -  רואה?
היא -  מה?
הוא -  את לא מוכנה לוותר על שום דבר. במשך חודשיים זה ככה.
היא -  כן באתי אליך אחרי הלימודים.
הוא -  אבל זה קרה פעם אחת. אתמול. היו מספיק פעמים שהיית
אמורה, ולא באת.
היא -  לא יכולתי.
הוא -  את יודעת שכן יכלת. אבל פשוט לא התאמצת לעשות את זה.
אני נשארתי בשבילך שעתיים בשביל לבוא אלייך.
היא -  לא היית צריך, ואתה יודע את זה.
הוא -  אבל להבדיל ממך, אני רציתי.
היא -  אתה חושב שאני לא רוצה?
הוא -  אני לא יודע. אני חושב שכן, אבל אני מרגיש שזה לא מספיק
חשוב.
וכאשר כן באתי אלייך, את זוכרת כמה זמן הייתי איתך לבד. שעה
מתוך שש שעות שהייתי אצלך.
היא -  זו לא אשמתי. לא ידעתי שזה יהיה ככה.
הוא -  אבל אני כן.
ידעתי שזה מה שיקרה.
זה לא שאני שונא את ההורים שלך, ואני לא שונא את החברות שלך,
אבל אני לא בא עד אלייך בשביל להיות איתם, אלא איתך.
היא -  אבל לא ידעתי שזה יהיה ככה.
הוא -  אני מניח שזה גם לא משנה כל כך עכשיו. כבר החלטת.
היא -  גם אתה היית קנאי, אתה יודע.
הוא -  אני יודע. אבל במה בדיוק הייתי קנאי?
היא -  בקשר לחברים שלי, בקשר לתנועה.
הוא -  נכון, ככה אני. קנאי. אבל לפחות אני מנסה להתמודד עם
זה. ניסיתי גישה חדשה לגמרי לגבי כל היחסים בינינו. את זאת
שנשברת מהר.
היא -  זה עדיין לא משנה.
הוא -  אני לא רוצה לריב. קיוויתי שנפסיק להתווכח אם נהפוך
לידידים בחזרה.
היא -  גם אני.
הוא -  אין לנו על מה עוד לדבר? רק על מה שהיה בינינו?
היא -  אני גם לא רוצה לריב יותר. אבל עכשיו אני לא יכולה
לחשוב על נושא אחר.
הוא -  תראי, אני אוהב אותך. אף פעם לא הרגשתי ככה כלפי מישהו,
וזה מספיק כואב ועצוב שאת אוהבת אותי, ולמרות זאת את רוצה
להיפרד, אבל אני לא רוצה להמשיך לריב איתך.
היא -  גם אני אוהבת אותך. ואני לא רוצה לריב.
אני מניחה שייקח לנו עוד קצת זמן להתרגל להיות ידידים.
הוא -  איזה מן ידידים אנחנו נהיה?
היא -  מה זאת אומרת?
הוא -  זה יהיה לי קשה. אני רוצה לנשק אותך, אני רוצה לחבק
אותך, ולא אכפת לי מה ההגדרה הרשמית של זה, אכפת לי ממה שאני
מרגיש.
היא -  ההגדרה הרשמית זו לא הבעייה. זו גם בעייה, אבל עדיין
דברים יישארו דומים ככה.
הוא -  התלבטתי אם לומר לך קודם, אבל אני חושב שיש רק 2
אפשרויות.
היא -  והן?
הוא -  האפשרות הראשונה, שאנחנו נהיה ידידים, אבל עדיין נתנשק,
כמו שאמרת שנוכל לעשות. נוכל עדיין להיות ביחד, פחות ממקודם,
פשוט לא בהגדרה של חבר וחברה.
האפשרות השנייה היא לנתק את הקשר כרגע, רק לזמן הקרוב, כדי
שאני אוכל להתמודד עם כל המצב הזה.
אז מה את אומרת?
היא -  אני לא רוצה לאבד אותך.
הוא -  ואני גם לא רוצה לאבד אותך.
היא -  מה אתה רוצה?
הוא -  אני לא יודע. כרגע אני רוצה את שתי האפשרויות באותה
מידה.
היא -  מה אתה רוצה יותר?
הוא -  אני לא יודע.
היא -  אני לא רוצה לאבד אותך. אתה חשוב לי.
הוא -  גם את חשובה לי, אבל באמת הכאבת לי. ואני לא יכול לחזור
על אותם דברים שוב.
היא -  אתה יודע שלא התכוונתי להכאיב לך.
הוא -  אני לא מבין איך אמרת לי מה שאמרת ביום חמישי, וביום
שישי הלכת לסופשבוע לחברים והיה לך כיף שם, בזמן שאני נשארתי
פה וסבלתי, וכאב לי, וחשבתי שאני הולך להשתגע.
היא -  כל דבר הזכיר לי אותך שם.
הוא -  גם לי הרבה דברים הזכירו אותך.
מה שכתבתי בכלל עשה לך משהו?
היא -  המכתב גרם לי לבכות כשקראתי אותו.
הוא -  גם אני בכיתי ממה שאת כתבת לי. ואת יודעת את זה.
היא -  אז מה אתה רוצה לעשות?
הוא -  אני לא יודע.
אני אוהב אותך, ואני לא רוצה יותר לריב.
היא -  אני אוהבת אותך.
הוא -  אני כל כך רוצה להיות לידך שוב, ולחבק אותך עכשיו, אבל
אני לא יכול בתור ידיד. זה יהיה לי קשה להיות לידך ולא להביע
מה שאני מרגיש.
היא -  אני מפחדת לאכזב אותך.
הוא -  מה זאת אומרת?
היא -  אני מתחילה לחשוב שאנחנו לא צריכים להתנשק.
הוא -  אז זאת אפשרות ב'.
היא -  אני לא רוצה שנפסיק לדבר.
הוא -  אני לא אוכל להתמודד עם זה אם נמשיך לדבר.
היא -  אני לא רוצה לאבד אותך.
הוא -  ואני גם לא רוצה לאבד אותך, אבל אני לא אוכל להיות לידך
עם אותם רגשות, ולא להיות מסוגל להביע אותם.
היא -  אם זה מה שאתה רוצה.
הוא -  זה לא מה שאני רוצה, אבל זה מה שנכון לעשות.
היא -  אין פה משהו נכון לעשות.
הוא -  בשבילי יש.
היא -  תמיד אצלך הכל זה שחור או לבן, וזה לא נכון. בחיים יש
הרבה אפור באמצע.
הוא -  אז אצלי הכל בשחור או לבן. אחרי כמה זמן הצבעים
מתערבבים, ואני מקבל את אותו אפור שאת מקבלת.
היא -  אז יותר לא נדבר?
הוא -  רק בזמן הקרוב. אני רוצה שנמשיך להיות ידידים טובים,
אבל לא עכשיו. עכשיו אני צריך להפסיק לדבר. ותאמיני לי שזה קשה
לי. זה תמיד קשה לעזוב משהו שאוהבים.
היא -  הלוואי ויכולתי להבין את זה.
הוא -  אני כל הזמן מרגיש שאם הייתי מתאמץ יותר, אולי זה לא
היה קורה.
היא -  זה לא אתה, זו אני.
אתה היית נפלא. אתה התאמצת. אמנם לא היית מושלם, אבל אני
הבעייה כאן. לא אתה.
הוא -  זה בגלל דברים שרציתי?
היא -  לא. זה לא קשור. זו אני, שלא מעוניינת כרגע בחבר.
הוא -  אבל למה?
היא -  כי אין לי את הזמן בשבילו.
הוא -  אבל בשביל כל השאר כן יש זמן?
היא -  בוא לא ניכנס לזה שוב.
הוא -  אני לא רוצה להיכנס לזה שוב.
היא -  אז...
הוא -  אז...
היא -  אני צריכה לסיים, אמא שלי צריכה את הטלפון.
הוא -  תמיד אמא שלך צריכה את הטלפון.
אחת הבעיות שלנו זה שמעולם לא ידעת לפנות זמן או לפחות להגדיר
את החשיבות שלנו לעומת דברים אחרים.
היא -  אין לי מה לעשות. זו אמא שלי.
הוא -  נכון.
היא -  אז אנחנו יותר לא נדבר?
הוא -  רק בזמן הקרוב. עד שנעבור את זה.
היא -  אתה חשוב לי.
הוא -  גם את חשובה לי, אבל לא בתור ידידה.
היא -  אתה יודע שאתה יותר מזה.
הוא -  לא, אני לא. מעולם לא טרחת להראות לי את זה.
היא -  אני לא יודעת איך.
הוא -  זו כבר לא בעייה שלי.
היא -  אני צריכה לסיים.
הוא -  חכי שנייה...
היא -  מהר!
הוא -  אני אוהב אותך, אני אוהב לנשק אותך, ואני אשתדל לזכור
את הרגעים הטובים, ואת חשובה לי, ותמיד תהיי, ואני מקווה שכן
ייצא לנו להיות שוב פעם ידידים, ואולי יום אחד שוב יותר מזה.
היא -  אנחנו נישאר ידידים?
הוא -  כן.
היא -  אבל לא עכשיו...
הוא -  נכון. אני לא מסוגל פשוט כרגע להיות כזה.
היית רוצה פעם לנסות שוב, אולי כששנינו נהיה בוגרים יותר?
היא -  כן... הייתי רוצה.
הוא -  כששנינו נשתנה. בצבא תשתני?
היא -  אולי. אני לא יודעת.
הוא -  ואחרי הצבא?
היא -  אולי. אני באמת לא יודעת.
הוא -  יום אחד אני אבוא לחפש אותך. אני מבטיח.
אני רוצה לנסות שוב.
היא -  גם אני רוצה.
הוא -  ואני מקווה שתוכלי להבין למה אני נהגתי ככה.
היא -  אני יכולה להבין, אבל עצוב לי.
הוא -  גם לי.
היא -  מתי נדבר שוב?
הוא -  אני לא יודע. יום אחד אני אתקשר לחברה שלך. אני אנסה
לארגן משהו.
היא -  טוב.
הוא -  אבל אלייך אני לא אתקשר. אני לא אהיה מסוגל.
היא -  אני מבינה.
הוא -  אני אוהב אותך.
היא -  גם אני אוהבת אותך.
הוא -  ביי.
היא -  ביי.


הוא ניתק.
הוא לא דיבר איתה יותר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"אין לחם?
תאכלו סרטים?"





מנסה כוחו
בקופירייטינג
לעלה ירוק


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/12/02 12:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאור רוזנקראנץ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה