פרוש אישי לאחרית הימים (צפון הודו, דרמקוט וילג', בית אשוקה
97')

מה שאנחנו צריכים זה ללכת קדימה. לא לאחור.
לפתח, לשכלל, לחשוף החוצה את כל האור והטוב שבאהבה.
בעבר קרו דברים. אנשים מרגישים, אנשים חושבים, אנשים שהם גם
וגם, אך בעיקר מתבוננים- כולם כתבו חיו והאמינו בדרכים שונות.

המשותף לכל אותן דרכים ראשוניות הוא אהבה.
המשותף הראשוני לכל הדתות העיקריות הקיימות עד היום הוא-
אהבה.
כיסו את אותה אהבה מתוך פחד, מתוך התנשאות, מתוך רצון לתהילה,
מתוך משחקי כוח כסף  כבוד. מכסים אותה כבר במשך שנים על גבי
שנים. אורה היום כה עמום, עד כי לעיתים קורה שאפילו המאמינים
הגדולים ביותר, נופלים לתהום חוסר האמונה ולא מצליחים לראות את
הדרך.
הדרך לעידן האהבה ידועה לכולם.
כולם נולדו עם המפה מתוכנתת בלבם. המידע בתוכנו.
זו הסיבה שגם אם אורה של האהבה רק ימשיך ויהפוך עמום יותר
ויהיה קשה למצוא את הדרך לעידן האהבה, או אז, כל מה שיהיה
עלינו לעשות פשוט מאוד.
עלינו לעצום את עינינו וללכת בצעדים קטנים, קטנים.
חופשיים מהסברים של אחרים, ממפות העבר.
חופשיים מדתות, מנורמות-חברתיות.
חופשיים מהכל סומכים רק על דבר אחד- הידיעה שבתוכנו המפה וככל
שנסמוך יותר על ליבנו נגיע מהר יותר לעידן האהבה.
לסמוך על הלב.
לעשות הכל באהבה.
בדרך זו נשיג שני דברים.
ראשית, אנו עצמנו נגיע לעידן האהבה! בבטן נרגיש שמש זורחת!
שנית, האור שיוקרן מאתנו בדרך לעידן האהבה יוכל לעזור לאחרים.

באמצעותנו עוד אנשים יראו את הדרך, לא באמצעות מילים שנאמר, לא
באמצעות שרטוטים וספרים שניתן לאחרים, פשוט באמצעות האור
שנקרין, באמצעות האהבה שניתן.
כולנו מקורות אור.
האור אין-סופי.

                                מוקדש לאמא מזל היקרה.
זכרונה לברכה.