את הקשר ההוא הייתי צריך לסיים עוד הרבה זמן לפני כן, אבל
הדברים ממש התחילו להסתבך כשגיליתי שחברה שלי בעצם עובדת כמלכת
סאדו.
כל הבלגן התחיל כשמישהו שלומד עם דפנה סיפר לי שדפנה זונה,
ועובדת במכון ליווי אקסקלוסיבי איפשהוא. ושזאת שמועה מאוד
מבוססת כי במחלקה לקולנוע כבר מרכלים על זה חודשים. ואם זה לא
היה נכון, אז כבר היו מלבישים עליה סיפור חדש.  

התקשרתי לדפנה, לברר בדיוק מה כל העניין, ולמה אני האחרון
ששומע על הדברים האלה, כי הרי זכותי לדעת מי בדיוק טוחן את
החברה שלי. דפנה נורא כעסה, וטענה שזה בכלל לא ענייני מי דוחף
לה מה ולאיפה, ושמצידה יכולים לדפוק אותה עשר כושים בתחת, וזה
לא ענייני, כי היא אישה מודרנית ועצמאית.

אח"כ היא גם אמרה שהיא בכלל לא זונה, אלא מלכת סאדו, שזה משהוא
אחר לחלוטין, כי אין בזה חדירה. רק מרביצים להם עד שהם גומרים.


וגם היא אמרה שחוץ מזה, אני הייתי צריך לפתוח את העיניים כבר
מזמן, כי איך אני בכלל חושב שהיא מתפרנסת בתור סטודנטית,
מחזיקה סטודיו, פולקסווגן בצבע לק, ופודל. כל זה ואני מביא
עדיין סנוויצים מהבית.
כשזה ירד לפסים אישיים התעצבנתי, כי הסנווצים זה לא קשור
בכלל.
צעקתי עליה דרך השפופרת,
"חתיכת זונה, אנחנו גמרנו. הפעם זה אמיתי!"
ואז טרקתי לה את הטלפון.

הרגשתי גיבור. כל הקשר היה חולני מההתחלה. ידעתי שחיי עומדים
להשתפר עכשיו.

אחרי הבירה השלישית כבר קצת התחלתי להתגעגע.
אחרי שגמרתי חצי בקבוק וויסקי, והקאתי את ארוחת הצהרים, התחלתי
לדאוג. דמיינתי אותה הולכת ומזדיינת עם עשר כושים, סתם להתחשבן
איתי, כי קראתי לה זונה.

באוטובוס דמיינתי איך אני יפרק את עשר הכושים האלה, שרוצים
לדפוק את דפנה החמודה, הטהורה שלי.

הדורמן המזדיין אמר לי שאין ביקורים אישיים, רק לקוחות. וגם
הוא לא נתן לי להכניס בקבוק של ג'ין, שעוד בקושי שתיתי ממנו
שליש.

נכנסתי למועדון, ואחרי שסוף סוף הוצאו אותי מהכלוב, קשרו אותי
הפוך, ומישהו התחיל להרביץ לי.
ראיתי שזאת דפנה.
אמרתי לה שאני חושב שכדאי שנחזור, כי חבל לסיים את הקשר דווקא
כשהולך כל כך טוב.
בין המכות, דפנה חיבקה אותי בעדינות, ואמרה שהיא חושבת שהיא
אוהבת אותי.