|
כשנכנסתי בשער הקדמי של הטירה,
הייתה לי כבר אז ההרגשה הרעה שמישהו עוקב אחרי
לא ידעתי בשביל מה הרגשתי זאת
הלכתי ברחוב הראשי של ירושלים ובכל פניה אחרי 5 שניות
הייתי שומעת צעדים חרישיים וקטנים, כאילו לא חשובים.
המשכתי בטיול שלי מנסה לא להתייחס לאותם הרעשים הקטנים של
צעדים אלו.
ניסיתי לתפוס מי עוקב אחריי אחרי שנעצרתי בבית קפה לשתות "נס
הפוך" אבל לא מצאתי שם את הדמות שעקבה אחרי.
אחרי שסיימתי עם הקפה רציתי גם לאכול חתיכת עוגה אבל לקפה זה
היו רק סוגי קפה ולא הגישו שם עוגות!
רק כשיצאתי מבית הקפה מצאתי את הדמות שעקבה אחרי
זה היה גמד בלבוש ליצן - הוא צחק לי בפרצוף ונתן לי עוגה
בפרצוף! אלא מה?! - אחד באפריל זה היה היום! |
|
|
ישראל שר לי שיר
חדש: "נפרדנו
כך, היתה
דממה...". שאלתי
אותו אם זה רמז,
אז הוא ענה:
"דממה, דממה, זה
היה הרמז".
האשה הקטנה
מסיקה מסקנות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.