את הסבא הזה לא הכרתי.
הוא נפטר ממחלת לב 3 שנים לפני שנולדתי.
באזכרה האחרונה הייתה אווירה אחרת, עמוקה, קשה כזאת.
אני היחידה שלא הכירה אותו. מכל המשפחה.
אחי ודודתי ניקו את הקבר מאבק, הדליקו את הנר ושמו את הזר.
אמא ואבא עמדו ליד הקבר, סבתא מאחוריו, ואני הולכתי ליד אבא.
היה המון זמן שקט, ובאיזה שהוא שלב אבא חיבק אותי חזק חזק,
ורציתי להרים את הראש אליו, אל האבא החזק שלי שאני מבינה אותו
יותר טוב מכולם, אבל התחרטתי, כי הבנתי שהוא בוכה עכשיו, ובגלל
זה הוא מחבק אותי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.