רציתי לכתוב לך סיפור מרגש, נוגע ללב, חזק, אבל כמו שאני מכירה
אותך, אסור לי להגיד דבר אחד לא במקום על חייך הפרטיים לאנשים
שהם לא את או אני, אם את מבינה, לכן כתבתי את האמת, את הפשטות
שביחסים שלנו, כמה שאני אוהבת אותך, תמיד תיהי החברה הכי טובה
שלי, את גדולה מהחיים...
תסתכלי על הסיפור הזה כמו שמסתכלים על ציור מופשט
זה בשבילך:

שי נולדה במגדל העמק, מפה לשם בגיל 5 הגיעה להיוגב, מושב
בצפון, שם היא גרה, עברה כמה בתים שם במשך חייה, יש לה אחות
גדולה ואח קטן, אמא ואבא.
רוב חייה היא מעבירה בפרפקציוניסטיות מופרזת, כדי להוכיח שהיא
יותר טובה מאחותה, כמו רוב בני האדם אחותה כמובן לא מושלמת
וגם שי רואה זאת, אבל כמו רוב בני האדם תמיד אתה צריך להוכיח
שאתה יותר טוב מקודמך.
שי ילדה נמרצת, ונראית לא רע בכלל, מוציאה ציונים מצוינים ובכל
זאת שואפת ליותר, כמובן שכמו כל בן אדם יש לה קטעים מעצבנים,
רק שהקטעים שמעצבנים בה זה שהיא לא מדברת עם בן אדם, זה קורע
אותו מבפנים.
את הרגל מקשט לה קעקוע יפה של פיה חביבה שיושבת מכונסת בתוך
עצמה, מה שמראה על סוג של אופי, היא מכונסת בתוך עצמה לרוב
האנשים לא מספרת מה קורה לה.
בנוסף לכך את האוזניים מקשטים שבעה עגילים יפים, עיגולי כסף
חמודים וקטנים, וכמובן לא לשכוח פירסינג בפופיק והיה לה גם
פעמיים באוזן למעלה אבל הסתבך לה באינפקציות - i gess it
wasn't ment to be.
מה שרוב האנשים לא יודעים, שלשי יצר חרמנות לא קטן, היא לא
שכבה עם הרבה, אבל היתה עם לא מעט, כמעט כל ידידיה הגברים
רוצים אותה בתור "יותר מידידים" - אותה זה מעצבן.
שי, שגדלה עד גיל 5 במגדל העמק שכמובן מושבת ערסים ידועה, יש
לה את כל הנתונים להיפך פרחה המושלמת, בכל זאת היא לא, היא
חובבת מוזיקת רוק-כבד ומטאל, חולה על רוק ומאוהבת בגראנג'.
וכמו שכבר הוזכר, עגילים מקשטים את הגוף וקעקוע - אחד בינתיים
אבל כמו כל פריקית טובה יהיו עוד הרבה, למרות העגיל בפופיק,
בסדר - לכולנו יש תקופות של אי-הבנה, פרחיות, וערסיות.
הילדה הזו, או יותר נכון הנערה, היא מופלאה, בעלת המון
כישרונות בהמון דברים, אולי לא מלאת ביטחון במאה אחוז אבל מה
שבטוח שיש לה מספיק, היא את עצמה הוכיחה להמון אנשים, אולי
עדיין לא הוכיחה לעצמה - את עצמה, אבל יום אחד זה יגיע והיא
תגיע, רחוק.
נערה רגישה, מתחשבת, תומכת, כנה...
צריך יותר מזה בשביל להגיע לגדולות?
לא אכפת לי מה היא חושבת כרגע, או מה היא אומרת לעצמה, או אם
היא רואה כמה טעויות במרצף החיים שלה, ובטח מתקנת לעצמה כל
מיני דברים בסיפור, ותגיד לי אותם א"כ, אבל את יודעת מה?
לא אכפת לי, כי אני חושבת שלא משנה מאיפה באת, לא משנה איפה
גדלת, או מה את, פריקית או פרחה, בורוד או בשחור, את עדיין הבן
אדם הכי מופלא ומקסים שאני מכירה, ואני שמחה שהיה לי את העונג
להכיר אותך, וימשיך להיות לי עד סוף החיים.

כמו שאמרת לי כמה פעמים, אני מרוכזת בעצמי ולכן צריך להכניס
אותי לכאן איפשהו, לא?! לכן כמו שאת מכירה אני בן אדם אוהב
רגיש ומתחשב אבל רק את רואה את הצד הזה בי, לכן אני אדבק אליך
עד סוף החיים, אוהב אותך לנצח ולא אעזוב אותך, גם כשאת כועסת,
אני כאן בשבילך, לנצח