"אני שונאת את היום הזה!"  היא אמרה ליום הזה והוא במבט לא
מופתע ולא מהורהר, הגיב בשלווה-
"את זה גם אמרת על אתמול." הוא ישב בכורסא החומה וקרא את
העיתון של מחר. היום הזה הוא בעצם המוציא לאור של העיתון של
מחר ובגלל זה הוא מקבל אותו ביום הזה בדואר ויכול לקרוא מה
יהיה בו לפני שזה בכלל קורא. האישה שלו עשתה פרצוף כועס, רקעה
ברגלה והלכה למטבח להכין קפה ולהדליק סיגריה. היום הזה קם
אחריה, נתן לה נשיקה קטנה על הראש. הוא אהב לראות את האישה שלו
רגועה ככה - יושבת במטבח עם הסיגריה שלה והקפה. כל הסמים שהיו
נחוצים לה. לפעמים האישה שלו התנהגה קצת כמו ילדה קטנה אבל הוא
אהב אותה בכל מקרה, הסקס היה מדהים. האישה שלו עבדה במערכת
העיתון של היום הזה. היא כתבה את מדור רכילות- פעם הייתה לה
הרבה רכילות במדור, אבל התחילה לכתוב דברים רעים על אנשים אז
אף אחד כבר לא מרכל לידה. אז עכשיו במדור רכילות יש כותרת
שכתוב בה "מדור רכילות" ויש תמונה גדולה של האישה שלו. חוץ מזה
הדף תמיד ריק.
האישה שלו רצתה ילדים אבל היום הזה כל הזמן היה עסוק. הם היו
רבים על זה עד שהיא הייתה נכנסת לפינה שלה וכל השדים היו
מקיפים אותה. היום הזה היה מגרש את השדים עם מטאטא, מתיישב
מאחוריה ומחבק אותה חזק, חזק וכדי להרגיע אותה קצת הוא היה
לוחש לה באוזן את המילים היפות שלו-
"זוכרת שהמדען הזה שזכה בפרס נובל אמר שנמות עוד 6 שנים? את
באמת רוצה להביא ילד לעולם בשביל שהוא ימות לפני שהוא יגיע
לגיל 5?" (הוא לקח בחשבון את הזמן של ההריון ועד שהיא תגיע
לשלב הזה) "את יודעת מה? אם לא נמות עוד 6 שנים נביא ילד
לעולם. טוב?" האישה שלו החליטה שזה הדבר הכי מתוק בעולם אבל
היא אמרה לו שבסוף מרוב דחייה הם יצטרכו לקרוא לילד שלהם "אחר
כך" והאישה שלו בכלל רצתה לקרוא לילד שלה גלעד.