[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לקוח מהאי.סי.קיו של האידיוט

בואי אני אהיה סבא'לה לרגע, ואני אספר לך סיפור,
על איזה אידיוט אחד שנצמד יותר מדי לאשליה.
אמונה היא כמו פצצת-עומק. זה נראה נורא מוצק, ואז כשאתה מתקרב,
זה מתפוצץ ומשאיר אותך מרוסק על הקרקעית ואף אחד לא יודע שאתה
שם.
היתה לאידיוט הזה חברה, ממוצעת למדי, שהוא די אהב... ושהתעקשה
שהיא נורא אוהבת אותו במשך החצי שנה שבה נמשך הקשר שלהם.
היא היתה תינוקית נורא בתפיסה שלה... וזה הפריע לו. מאוד. אבל
הוא לא הבין שאי אפשר לקבל הכל בחיים, והוא לא העריך אותה ואת
הקשר מספיק.

דבר שני שהיה לאידיוט שלנו הוא עודף שעות על הי.ס.ק. הוא היה
מתחבר בלילה ומדבר עם כל העולם. כשאף אחד לא יכול היה לראות
אותו, או לשפוט אותו לפני שהם הכירו... הוא הרגיש מוגן מאחורי
המסך. בעצם, הוא עדיין מרגיש מוגן מאחוריו. זאת הסיבה היחידה
שבגללה אתם קוראים עכשיו את הדף הזה.
ובשיטוטיו ברשת הוא פגש מישהי בשם ליזה. בת 14, אינטיליגנטית,
נחמדה, אמיתית.
היא היתה בדיוק הטיפוס שלו. דיכאונית, הערכה עצמית מחורבנת ולא
שפויה במיוחד...
והיה בה משהו מושך נורא.

and so
הוא דיבר עם ליזה הנ"ל בי.ס.ק. די הרבה... כל ערב, בסופי שבוע
גם בצהריים, והוא עזר לה עם החיים המתוסבכים שלה, ולמד להכיר
אותה טוב הרבה יותר.
ולליזה היה חבר. והחבר שלה היה פדופיל מניפולטיבי בשם אורון,
שאני מאוד מקווה שקורא את השורות האלה ברגעים אלו ולוקח את
המילים שלי בצורה הכי קשה שאפשר.
אורון היה בן 23, ליזה היתה בת 14. משהו לא מסתדר לכם? גם לי.
הוא היה מסובב אותה על האצבע הקטנה עם המילה הנחמדה הזאת,
אהבה,
שבחיים של האידיוט קבלה אינספור משמעויות של סבל ופגיעה.
והוא סובב אותה על האצבע הקטנה בצורה כל כך יעילה, שאחרי זמן
די קצר הוא הפסיק לסובב אותה על האצבע הקטנה והתחיל לסובב אותה
על משהו שרק נראה כמו אצבע, והוא קצת יותר גדול. זה לא שהיא
רצתה את זה, זה שהוא הכריח אותה. ואפשר להכריח מישהו דרך השפעה
מנטאלית בלבד. אני יודע.
הוא היה אומר לה שהוא אוהב אותה ושאם הם יפרדו הוא יתאבד וזה
יהיה באשמתה.
ואז הוא היה מחכה יום או יומיים ואומר לה שהוא לא יכול להתמודד
עם הבדידות המינית שלו רק בגלל שהיא קטינה, והיא חייבת לתת לו
את הסיפוק שלו או שהוא יפרד ממנה, ויאלץ להתאבד.
אחרי כמה חודשים של שטיפת מוח כזאת, היא הסכימה.

את כל זה ליזה סיפרה לאידיוט.
היא רצתה תמיכה, או שאולי היא סתם רצתה לראות שמישהו יכול
להבין אותה.
והקשר שלהם עבר לטלפון.
אמא של האידיוט כבר לא היתה מרוצה במיוחד מהקשר הזה. ליזה היתה
מתקשרת 3 פעמים ביום, לפעמים 4, והם היו מדברים בין שעה ל-5
שעות בכל שיחה. הטלפון הפסיק להיות שמיש בבית.
היתה שיחה בלתי נשכחת אחת בטלפון...
באמצע השיחה ליזה מפסיקה את שטף הדיבור, ואומרת "תומר......
אני אוהבת אותך".
זה הכניס את האידיוט לשוק, כי זה לא קרה אף פעם, והוא היה בטוח
שזה לא יכול לקרות.
אנשים לא יכולים לאהוב אותו.
זה, והמשיכה שלה, והסיבוכים בקשר שלו עם חברה שלו
השפיעו די הרבה בהחלטה שלו לעזוב את החברה שלו שאמרה כל הזמן
שהיא אוהבת אותו, אבל משום מה הוא לא האמין לה. היא לא הצליחה
להכניס את זה לראש הסתום שלו.
והוא היה מאושר פעם אחת בחיים שלו. ליזה נתנה לו את כל מה שהיה
חסר לו.
אהבה, רומנטיקה, ריגוש, והבטחה לעתיד גדול יותר יחד איתה.
שום דבר אחר לא היה חשוב. הוא זנח את כל החיים שלו בצד, את כל
הקשרים עם החברים, את הלימודים, את הקשר עם המשפחה, הכל. ליזה
היתה יותר ממספיק, והיא רצתה שהוא יאהב אותה במאה אחוז... שהיא
תהיה החיים שלו. היא רצתה להיות כל החיים שלו. גם הוא רצה את
זה.
והוא נסע עד לרמת גן, שעתיים וחצי ברכבת ועוד איזה שעה וחצי
במונית, נגד רצון ההורים שלו
כדי לפגוש את ליזה.
וזה היה יותר מושלם ממושלם.
היא היתה יפה, נחמדה, אינטיליגנטית, אמיתית, בדיוק כמו
באינטרנט...
רק שעכשיו היא היתה מוחשית.
והם דיברו, והם ניגנו, והם עלו לחדר שלה וסגרו את הדלת...
והיא הראתה לו בדיוק עד כמה היא אוהבת אותו.
והוא חזר הביתה, שמח ומאושר, מוכן להתמודד עם החיים שלו ושל
כולם. כלום לא יהרוס את האושר המושלם שלו.
ואז הוא גילה שבעצם היא עשתה לו 'דפוק וזרוק'.
מהרגע שהיא הוכיחה לעצמה שהיא יכולה לגרום לו להתאהב בה, לזרוק
את החברה שלו ולזנוח את כל החיים שלו בשבילה, היא איבדה עניין,
וזרקה אותו כמו חתיכת זבל במכולה ציבורית.
היא לא טרחה אפילו להגיד לו למה היא עשתה את זה. הוא היה צריך
להוציא את זה ממנה בחתיכות לאט לאט, ובקושי רב.
בשבילה, הוא לא היה שווה את המאמץ שבלהסביר.

אז האידיוט שלנו פיתח לעצמו סכיזופרניה, מאני דיפרסיה ועוד כל
מיני חברים נחמדים כאלה
הקשר שלו עם המשפחה הרוס
הוא מתבייש לדבר שוב עם החברה שלו
הוא לא מסוגל לנהל קשר נורמאלי עם אף אחד
ומאז הוא מבלה פעם בשלושה שבועות בערך באישפוז במוסד
פסיכיאטרי.

ואחרי שכתב את הדף הזה, הוא לא חייב הסברים יותר לאף אחד.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הגוף הוא רק
לבוש לרוח.


בגילגול הבא
תבינו.



חכם טיבטי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/11/02 17:39
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
תומר הכשלון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה