מאז שחרו של הצפר;
מאז,
יצרים פוליטיים,
קורנסם הלם לראשונה,
על סדן,
עורמת - מנהיגים
היכתה שורשיה,
כפיטריות בנתיך -
זלעף.
המנהיגים,
פניהם העמידו;
במסווה של "נסיכים טובי -
לב",
ההידיוטות ניסו לתוכך.
העמים שולל - הוליכו
בסתמם לעתיד,
את השרבב.
האם יקום יום אחד,
הר חדש כחצב?
האם יידע,
נהר מזן חדש,
לפרוץ אפיקי סלעים?!
האם השמש,
תשכיל להאיר בתרג -
להביה?
אם לא,
כולנו נידרדר לתהומים! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.