פילוני היה פיל די רגיל. הוא היה פיל אנורקסי, חולה נפש ומנצל
נמלים מינית בזמנו הפנוי. חוץ מכה תביעות מטעם "האגודה להגנת
הטפיל" פילוני חי חיים די שלווים ורגילים. תחביביו כללו סריגת
מקרמה, יניקת קוקוסים בעזרת חדקו וריקודי פולקה סוערים עם
גרטשן, כפריה טובת לב חובבת פולקה וגבינה מרקיבה תוצרת בית.
גרטשן היתה מאוהבת בפילוני ויום אחד, לאחר סשן ריקודי פולקה
סוערים שנפסקו בפתאומיות כי פילוני דרך על רגלה של גרטשן (זה
לא בגלל שהוא היה מגושם , פילוני היה פיל מאד חינני, פשוט
לגרטשן היתה כף רגל במידה 56), גרטשן שאלה את פילוני למה הוא
לא מתחיל איתה.
"מה זאת אומרת?" התרעם פילוני,"למה שאני אתחיל איתך?!"
-"פילוני, איך לא שמת לב לכל הרמזים שנתתי לך?"
-"מה זאת אומרת?" שאל פילוני
-"מה חשבת, שפולקה תמיד כוללת גיפופי ביצים?"
-"לא, אני פשוט תמיד חשבתי שאת נהנית לטלטל את ביצי הפיל
הענקיות שלי, אני יודע שאני אוהב"
-"הו פילוני- אתה כזה מצחיק" חייכה גרטשן ולטפה את חדקו אשר
היה מכוסה בחומר לבן.
"שוב פעם פיצחת קוקוסים בעזרת החדק?" שאלה
-"הממממ, כן...הממממ, קוקוסים, אה כן זה בדיוק מה שעשיתי."
-"הו פילוני, יצור חביב שכמותך, בוא נברח להרים ולא נעשה שום
דבר, רק נתבטל ונתאחד עם הטבע!"
-"הממ גרטשן, אני לא יודע אם שמת לב אבל... אני פיל, זה מה
שאני עושה."
-"אוי פילוני, אתה כזה חיפשוני" גרטשן חייכה ברכות חושפת שיני
זהב.
נו טוב, אמר פילוני והלך לו לדרכו, עוקב אחרי נמלה שחורה בעל
זנב אדום ומפתה.

בערבי אותו היום פילוני ישב תחת לעץ קוקוס רענן והרהר ביומו
המוזר וברמיזותיה המיניות של גרטשן. פילוני הרגיש מועקה גדולה
ובלתי מוסברת וניסה להבין את אשר עובר על לבו, הוא נפנף
באוזניו מעט ואז זה הכה בו. הקוקוס.
יום לאחר מכן, אחרי שהתעורר מהתרדמת, הוא הבין שהוא בעצם
הומוסקסואל והסיבה היחידה בגללה הוא בילה זמן כה רב עם גרטשן
היא בגלל שהיא נראית כמו קוזאק מגודל בעל שפם אימתני. פילוני
גמל בדעתו למצוא פיל כמוהו איתו יוכל לעשות אורגיות פרועות עם
חבורות נמלי דם. הוא שם הוא שם פעמיו אל גרטשן אך אבוי, גרטשן
נדרסה על ידי עדר ממותות שיכורות  ש"האגודה למען הטפיל" שלחה
אחריו. פילוני התעצב עד מאד והחליט שיערות קזחסטן לא מתאימים
לו יותר ושם פעמיו דרומה, לכיוון אפריקה.

בפרק הבא נשמע על מעללי פילוני באפריקה, למה יש לג'ירפות לשון
שחורה וארוכה, מדוע אנטילופות עיוורות מגלות נטיות אימפוטנציה
ועל כמה עכברושים מטוגנים במרשמלו...