[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







איתי נוימן
/
איתך לנצח

היא עמדה שם והביטה לשמיים, יכולתי לגשת ולדבר איתה אבל
התביישתי, אני לא יודע למה התביישתי, תמיד החשבתי את עצמי לאחד
שאין לו בושה שיכול לגשת לכל אחת וסתם להתחיל לדבר איתה. אבל
עם זאת לא, היא היתה מיוחדת.
בסוף ניגשתי, שאלתי אותה על מה היא מסתכלת והיא רק ענתה "אתה
חושב על אחד הכוכבים האלו יש חיים אינטיליגנטים כמו פה?",
חשבתי על זה קצת ועניתי לה "כן, בטח כמעט בטוח שיש חיים
אינטיליגנטים על אחד הכוכבים האלו". היא חזרה ואמרה "לא, על
אחד הכוכבים האלו!", לא כל כך הבנתי אותה, אז כמו תמיד אמרתי
"יכול להיות" אני עונה ככה לכל דבר, כמעט, גיליתי שזאת את
התשובות הטובות ביותר שיש בכלל.
היא חייכה אליי ואמרה "אתה נחמד", הרגשתי פתאום משהו, בתוך
תוכי, הרגשתי. אני לא יודע איך להסביר את זה. באותה שנייה
אמרתי לה " רוצה לצאת לקפה מתישהו?", היא שוב חייכה ואמרה לי
"על הכוכב ההוא בדיוק יש חיים אינטליגנטים??".
לא ידעתי איך לענות, אז לא עניתי, ככה עמדנו לפחות חמש דקות,
היא מסתכלת לשמיים ואני מסתכל עליה, אחרי כמה רגעים היא אמרה
"אתה מנסה להתחמק או שאתה חושב?", היא חזרה על השאלה "על הכוכב
ההוא בדיוק יש חיים אינטיליגנטים?", אמרתי לה שאני לא יודע,
אבל יכול להיות, היא הסתכלה עליי ואמרה, "תיקח אותי לכוכב
ההוא?" לא ידעתי איך להגיב, הייתי יחסית בשוק, הייתי המום שהיא
שאלה אותי שאלה כל כך מחייבת.
אמרתי לה שזה לוקח זמן להגיע לכוכבים "זה לא כמו נסיעה
באוטובוס את יודעת", "כן אני יודעת" היא ענתה "יש לי את הזמן
שצריך ואפילו יותר". עוד פעם שוק, עמדתי מולה המום, לא ידעתי
מה להגיד, איך להגיד?
"איך נעשה את זה?" אמרתי לה "זה לא יהיה קצת הפרת חוקים, ויש
לי כבר אזהרה", היא ענתה "לא נורא, אל תדאג הפעם זה היה אחרת",
עוד פעם שוק, שוב המום, עמדתי מולה כמו ילד קטן שנשאל שאלה
ולא יודע איך לענות עליה, רציתי לתפוס אותה לחבק אותה ולהגיד
לה "איתך לנצח, עד לכוכבים". אבל משהו עצר אותי, מין קול פנימי
אמר לי שהיא מסוכנת מידי בשבילי, שאני לא אסתגל אליה, "אתה לא
באותה רמה כמוה, אתה מבין?" הוא אמר לי הקול ההוא. שוב עמדנו
בשקט אחד מול השני, שוב הקול ההוא אומר לי "אתה לא תסתגל אליה,
היא יותר פרועה מכל מה שאי פעם עמדה מולו", לא רציתי לוותר
עליה, לא כל כך מהר, עד שהגעתי לפה, אני לא מוותר עכשיו, עד
שקיבלתי הזדמנות אני לא מוותר עליה, לא עכשיו!
"איתך עד לכוכבים" אמרתי לה "איתך לנצח עד לכוכבים".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מאחורי כל פסל
גדול
מסתתר אדם קטן






בודהה


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/3/01 15:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איתי נוימן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה