הטירה

הנה ניצבת הטירה הגדולה
בחשש אני נכנס, כזר בביתי שלי
יושב בשקט, דמעה חרישית
אלפי חדרים מסחררים את ראשי

אבדו לי המפתחות
איבדתי אותם בכוס השנייה
כשעוד הייתי באשליות
שאני עוזב את הטירה

אך בסוף, כמובן, שבתי הביתה
לקור, לסודות שלעולם לא אדע
אל תשאלו אותי למה
כנראה שלא היתה לי בררה

אנסה להיכנס לחדר
יש כמוהו אלף זהים
רק אקווה שמאחורי הדלת
לא שוכנות רוחות ושדים

רק את עצמי להאשים ידעתי
אני נתתי לכולם להיכנס
ואחרי שראיתי כמה טעיתי
נעלתי את כולם בלי לפספס

רק, כמובן, לא חשבתי
שאצטרך לגדלם כבניי
בלי ישוב דעת, בלי דרך חזרה
כל ימי חיי

השד

אני השד
שיושן לך בתוך החדר
אני הכוח
שגורם לך להיות כעדר

נכנסתי לטירה
יום אחד לפני שנים
כשאתה בטפשותך
עזבת לבילויים

שיתפתי פעולה עם המלאכית
היא רשעה עוד יותר מכולם
היא פיתתה אותך החוצה
ואני נכנסתי לך לעולם

וכשהיא שברה את לבך
כמו שרק מלאכיות יודעות
חזרת לטירה, חזרת אלי
האכלת אותי בכל הדמעות

תמשיך להאכיל אותי
אני עוד רעב
אין לך מה לחפש בחוץ
בשבילם תמיד תהיה אוייב

אז אל תנסה להיות לי תמים
תודה שאתה נהנה מנוכחותי
כי אני כבר חלק ממך
אם אמות, תמות איתי

הנערה

שלום, חיכיתי קצת הרבה
לקח לך זמן לפתוח את הדלת
אולי נצא קצת לבלות
מי יודע, אולי נפתח תחושה נהדרת

אני לא מלאכית, זאת אני יודעת
אבל אני עדיין יודעת לאהוב
אם רק תצא מהטירה
תוכל לגלות הרבה טוב

האמת, יש עוד סיבה
שנים הייתי בודדת מאוד
גם אני ידעתי שדים
אני רוצה לעזור לך למרוד

יש דרך אחת לנקות את הטירה
דבר אחרון שיחד ננסה
הושט ידיך לעברי, חבק אותי חזק
נשק אותי נצחי, כאילו אין הווה

אם יש לך שמחות
או יש לך דמעות
תן אותם לי
לא לשדים ולרוחות

ותבטיח לי דבר אחד
שכל מה שיש לך בפנים
תוציא החוצה, אל תנעל בטירה
שלא תגדל עוד שדים

(נכתב בטירה 8.11.02)