[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








שוקי: "מה קורה? אז זה הגן שלך סופר-גננת?"
סטרוליק: "כן, זה הגן שלי"
ש: "למה כל הזאטוטים ישנים על הרצפה ערומים, בלי שמיכות?"
ס: "זה בגלל שהייתי צריך להשתמש בבגדים שלהם ובשמיכות עבור
העונש של צחי"
ש: "צחי? ומה צחי עשה?"
ס: "הוא ניסה להקים מרד. אז עשינו לו משפט שדה בארגז חול"
ש: "ו..."
ס: "מה 'ו'? נגזר עליו עונש תלייה"
ש: "נו, אז למה אתה לא מוריד את הבגדים שלהם ומחזיר להם? צחי
כבר מחוסל, לא?"
ס: "כן, אבל יש פה כמה שהצטרפו למרד שלו והשאר הלשינו עליו אז
אני מחנך את אלה שלא כדאי להתעסק איתי ואת המזמרים אני מחנך
להיות גברים ולא להלשין"
ש: "כן, אבל בחוץ הולכת סופת ברד, קור זונות בחוץ"
ס: "נו, למה אתה חושב שאני לובש את המעיל פרוות נברנים הזאת?"
ש: "כל זה ביום הראשון שלך כגננת?"
ס: "כן, זה ולימוד שחייה"
ש: "איפה שחייה? אין פה בריכה"
ס: "אל תשכח שלילדים יש דמיון מפותח. השכבתי את כולם על הברד
ואמרתי להם 'תתחילו לשחות'"
ש: "איך הם יודעים בגיל 3 וחצי לשחות?"
ס: "לא יודע אבל מי שלא שחה חטף קבובה. ואני לא מדבר איתך פה
על חול"
ש: "אבל...אבל יש רק ברד בחוץ"
ס: "גם הם הבינו את זה. כולם למדו מהר לשחות. השחיין הכי טוב
היה איתן. הוא שחה כל כך לעומק עד שלא מצאתי אותו אחרי זה...
אני מניח שכשתחזור השמש, באפריל, אולי אז ימצאו אותו"
ש: "או קיי. אז למה צחי מרד?"
ס: "צחי לא אהב את איך שהתייחסתי לחברה שלו, אסנת"
ש: "שווה?"
ס: "היא לא משהו. לא יודע מה הוא מצא בה"
ש: "תראה לי מי זאת"
ס: "אי אפשר. מה קרה? לקחתי אותה לשירותים כי היא נדנדה שיש לה
פיפי. אז הושבתי אותה על האסלה"
ש: "אבל הם קטנים מדי בשביל אסלה. יש להם סיר, לא?"
ס: "איך הם יסתדרו בצבא אם הם משתינים לסיר? הושבתי אותה על
האסלה שתשתין כמו גבר. אז המטומטמת נפלה לבפנים. אני אומר לך
שוקי, היא הייתה ממש קטנה ושבירה. לא רציתי למחוץ אותה עם
הידיים שלי אז גררתי אותה לשם מהשיער. איך שהיא התיישבה היא
החליקה פנימה. היא נתקעה שם למטה ולא הצלחתי למשוך אותה משם.
משכתי לה את היד - היד נשברה והיא בכתה. אז משכתי לה את הרגל
ושוב - הרגל נשברה והיא עוד יותר בוכה. או שהיא בכתה מצחוק,
כנראה נסחפה מהצחוק המדבק שלי. חשבתי על רעיון לכאורה גאוני:
להוריד את המים"
ש: "נו כן, כי המים עולים לפני שהם יורדים"
ס: "זהו, אז כאן הם ישר יורדים"
ש: "לפחות עכשיו היא בטוח יודעת לשחות (צוחקים)"
ס: "(מתאושש מבכי צחוק) יש לה ברירה? בכל מקרה, צחי לא אהב את
זה והתחיל להגיד לשאר הילדים לברוח. אני הקדמתי תרופה למכה.
שפכתי קצת מים לפני ומאחורי הדלת וזרקתי לשם את הכבל חשמל של
המזגן. כל ילד שעבר התחשמל.  לא ידעתי מי זה שאמר להם לרוץ עד
שכמה ילדים מניאקים הלשינו עליו"
ש: "גם כן חברים. ואיך הצלחת לגרום לכולם לישון?"
ס: "שמתי להם בדייסה קצת חומר הרדמה מהבית. טוב, שוקי, כדאי
שנתחפף"
ש: "למה? מי ישגיח עליהם? ואיך תסביר את ההיעלמות של הילדים?"
ס: "(מסתכל בשעון) יאללה, עוד עשר שניות"  (הולכים לכיוון
היציאה)
ש: "מה עשר שניות? עשר שניות למה?"
ס: "להעלמת הראיות"
שוקי וסטרוליק מחוץ לגן, שומעים את הבום של ה 5 קילו חומר נפץ.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני כמו שאתם
רואים אותי,
הצלחתי רק בזכות
10 אצבעות,
5 של חשיש,
4 של סוכר,
והבוהן שלי.




סרן בנימין
גלעד, סטלן חולה
סכרת וכותב
סלוגנים עם הרגל
מגונה,
(מגונה- עיר
בסין שמיצריים
בה רגליים
מבמבוק וטופו)


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/11/02 18:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דייב וולצר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה