[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








זה כואב לי כשאני אומר זאת, אך הבנתי שזה לא מקומי איתך.
אני חושב שגם את הבנת זאת.
זה כואב לי לחשוב כך, כי במשך תקופה ארוכה חשבתי, האמנתי
וקיוויתי שזה אינו נכון, אך רק התעלמתי מן המציאות.
ידעתי מההתחלה שזהו לא חלום שעומד להתגשם, אלא עוד מציאות
שאיתה צריך להתמודד.
לא למציאות הזאת ייחלתי.
לא לקשר הזה ציפיתי.
רציתי את הדבר האידיאלי. רציתי להעניק, ורציתי לקבל בחזרה.
אז אני התחלתי להעניק, והמשכתי, וויתרתי על דברים שלי, מעצמי,
עשיתי מאמצים בשביל לראות אותך מחייכת, ואילו את לא עשית דבר
עבורי.
לקח לך חודשיים להבין שגם לא תוכלי להעניק עוד.
תמיד יהיה משהו אחר.
ואילו אני, מוותר שוב ושוב, מנסה להבין ולקבל, אבל ישנן עוד
פצצות שאת מטילה עליי.
כל מחשבותיי ותקוותיי היו נעוצות בך במשך אותה תקופה. היו הרבה
דברים אחרים שהייתי צריך לחשוב עליהם, אבל רק עלייך חשבתי.
לא הייתי צריך לעשות זאת.
אז היו לנו טעויות, אבל אני ניסיתי להמשיך הלאה.
זה כאב כאשר התחלת לחשוב על דברים מסויימים. זה כאב כאשר חשתי
שאת לא רוצה בי עוד. כאב לי כאשר רצונות שלי ושלך התנגשו, אבל
את לא נתת את הזדמנות להגשים את שניהם.
זה כאב כאשר אמרת שיותר לא יהיה לך זמן.
זה כאב כאשר אמרת שאת יודעת שאת מכאיבה לי, אבל אינך יכולה
לעשות דבר.
וזה כל כך כאב כאשר אמרת שלטובתי, עדיף שאני אלך. אסור לי
להיפגע עוד.
ואני לא יודע על מה עוד אני יכול לוותר בשביל לזכות שוב בחיוך
של חסד ממך, וקצת אור ושלווה, ואיני יודע מה עוד אוכל לעשות,
ואיני רוצה לוותר עלייך, אבל ידעתי מההתחלה שזה יקרה, ועדיין
איני רוצה להאמין בזה.
אני לא יודע מה לחשוב עוד.
אני לא יכול לחשוב עוד.
אני לא אאמין שוב בשום דבר שהאמנתי בו.
אני לא מאמין בשלמות, למרות שתמיד רציתי ושאפתי להגיע אליה.
אני לא אוותר עוד על עצמי בקלות שכזאת.
אני לא אדע דבר עלייך, ואת אט אט תצאי מעולמי, ובסוף נהיה רק 2
אנשים הזרים זה לזה, ואני לא רוצה שזה יקרה.
אבל זה יקרה, ודברים ישתנו, וזה יכאב, וזה כואב, וזה כאב כל כך
הרבה זמן, ואם היה דבר שהייתי יכול לעשות, הייתי עושה, אבל
איני יודע מה לעשות.
יותר לא יהיו את אותן שיחות טלפון ארוכות וכואבות.
יותר לא יהיו את הריבים והויכוחים.
יותר לא יהיו את ההתלבטויות.
יותר לא יהיה מאומה.
לא יהיה דבר שיקשר בינינו.
יהיה ריק בינינו.
איני יודע אם זה טוב או רע, אבל זה מה שיקרה.
אז בעצבות אני אומר לך בפעם האחרונה שלום.
שלום כואב, שלום שאני לא רוצה לומר, אבל זה כל מה שיש לי לומר
לך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
סליחה, המומינים
הם היפופוטמים
סכיזופרנים או
חיקוי של
הדול-בוי של
פילסברי?

-צופה מודאג


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/11/02 23:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאור רוזנקראנץ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה