[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








(גבר אחד יושב בקדמת הבמה. יש דלת במרכז הבמה ובמרכזה חור הצצה
מלבני. גבר שני נכנס, ומביט בגבר הראשון, ואז בדלת. הגבר השני
משתעמם, ומתחיל להביט בדלת ולסקור אותה. הגבר הראשון נאנח)
-(נאנח)
-כן, אה?
-(מתיישב, וקם מייד) הדלת נעולה?
-כן.
-אתה בטוח?
-כן.
-(נגש לדלת, מנסה לפתוח אותה בכח, ולא מצליח) נו, שתפתח כבר.
-(מחייך אליו)
-תגיד לי...
-המ?
-מתי כל העסק פה יפתח?
-לא יודע.
-הבנתי. (בוחן את הדלת וחוזר למקומו) אה...
-המ?
-מה... אה... מה, מה צריך לקרות פה?
-(מחייך) אני לא ממש יודע.
-וואללה? מעניין.
-כן.
-כמה זמן אתה כבר מחכה?
-כמה שעות.
-פשש...משקיען, אה?
-אין לי משהו יותר טוב לעשות.
-כל הכבוד. (פאוזה) אז מה, אם אתה מחכה כל כך הרבה זמן, זה בטח
משהו שווה, לא?
-יכול להיות.
-(ניגש לדלת, מנסה להאזין) כן, נראה לי שזה משהו שווה. (בועט
בדלת, ומביט בשני) חשבת שיהיה לך הכל לעצמך, הא? מצטער אחי,
חייבים לחלוק את האושר עם אחרים. אתה לא יכול לשמור הכל לעצמך
ככה.
-טוב.
-איך אתה מבואס, רואים עליך.
-(מחייך)
-אז אני מבין שאין עוד מישהו שיודע על זה?
-לא יודע.
-מצוין, שלא ידעו. אני לא צריך שעוד כל מיני חארות שמי יודע
מאיפה הם באו, יבואו הנה ויקלקלו לי, או יקחו לי. ולך.
-תודה.
-(סוקר את הדלת שוב) נראה לי שזה כסף. אני חושב שקראתי פעם
בעיתון, שלמס הכנסה יש מלא כסף להחזיר כל שנה, אבל הם לא
זוכרים למי, אז הם פותחים תחנות חלוקה כאלה בעיר, כמו של
מסכות, וכולם עומדים בתור לקבל כסף, בחינם. תמיד הראשונים
מקבלים הכי הרבה, האחרונים נדפקים, ויש את הפראיירים שלא
יודעים על זה בכלל. (פאוזה) זה מה שזה?
-לא יודע.
-אתה שמעת על התחנות?
-לא.
-כן, זה אני קראתי בעיתון. או אולי זה היה בטלויזיה. בכל מקרה,
הפעם אני לא יוצא פראייר. (פאוזה) אתה נראה אחד שהחיים דפקו
אותו קצת, לא?
-קצת.
-צ'אנס אחרון לאושר?
-לא חושב. לא יודע בעצם, אולי.
-לפחות אתה מנסה. אני מעריך את זה.
-תודה.
-אולי זה איזה מחסן סודי, משהו צבאי ממשלתי כזה? (פאוזה) האמת,
יכול להיות. (חושב) לא, לא זה לא. זה בטח איזה חדר עינויים
עתיק. זה מה שזה, חדר עינויים עתיק, של כאלה עם שוט, שבאות
אליך ועושות לך וואפטש! כאלה עם מחוך, שמכאיבות, אבל בכיף.
(פאוזה, בוחן את השני) פייר, לא הייתי מאמין עליך שתלך למקום
כזה. אתה נראה ילד טוב, לא אחד שהולך ל... (מבין) זונות! זה מה
שזה! בית זונות! אני לא מאמין איך לא חשבתי על זה. וואללה,
אתה... אתה מפתיע אותי כל פעם מחדש. (חושב) תגיד, מאיפה אתה
יודע שזה לא סתם איזה קיוסק דפוק, שלא עובדים עלינו בעינים
וצוחקים עלינו משם - (מביט למעלה) כוס אמק! תראה איך הם
צוחקים! מה אתם צוחקים? אני ידעתי מההתחלה שזה קיוסק, אני פשוט
צמא! כוס אמק, תפסיקו לצחוק, אני אפוצץ לכם ת'אמא, יא נקבות!!
(פונה לשני) הם צוחקים עלינו, הזונות האלה! (השני לא מגיב)
ואתה? לא אכפת לך כלום! יושב, תקוע, לא אכפת לך מהעולם. אני
מזיין אותם במכות עוד רגע, נשבע לך. (מתיישב, על סף בכי) כל
הזמן הזה, וזה איזה קיוסק מזדיין, או יותר גרוע, חנות חזיות...
אני לא מאמין, כל הזמן הזה שבזבזנו... תגיד כבר משהו! יא
מניאק, תגיד משהו!
-לא שמעתי אף אחד צוחק. וזה לא קיוסק. אני גם די בטוח שזו לא
חנות חזיות.
-מאיפה אתה יודע?
-לקיוסקים אין דלת כניסה, בטח שלא כזאת, וזה לא אזור של חנויות
בגדים.
-נהיית חכם פתאום, מה קרה לך? "בטח שלא כזאת", "זה לא אזור
של...". פששש.... כל הזמן מפתיע אותי, כל הזמן. (נרגע) אז מה
זה?
-לא יודע.
-זרוק ניחוש, מה זה?
-לא-
-סתם, בתאוריה-
-אני לא-
-בסדר בסדר, קשה אתך. מה היית רוצה שזה יהיה?
-מה הייתי רוצה שזה יהיה?
-כן.
-(חושב) דלת לארץ אחרת.
-חושב בגדול, אה?
-כן. הודו, משהו כזה. אבל לא רק ארץ אחרת, גם תרבות שונה
לגמרי, אנשים אחרים. משהו אחר בתכלית.
-בתכלית. מה קרה, אתה לא יכול לטוס להודו? צריך לחכות שתפתח
דלת לשם?
-מה לי ולהודו...
-אתה אמרת!
-סתם דוגמא.
-אם כבר, אני אומר ניו יורק.
-שהדלת שלך תוביל לניו יורק. שלי מובילה למקום מעניין.
-מה יותר מעניין מניו יורק? היית שם פעם? זה כל הזמן חי, כל
הזמן זז - טיים סקוור, פסל החרות, הכל, זורם, עכשיו, בום! בום!
אתה חי ת'רגע שם.
-תאילנד.
-עזוב אותך מתאילנד, מלא תאילנדיות.
-אתה מוכן לעזוב לי את הדלת?
-צודק, צודק. שהדלת שלך תוביל לתימן מצידי. הדלת שלי תיקח אותי
לאמריקה, לב.אמ.וו שלי, עם האישה הכוסית, והילדים היפים.
-זה מה שאתה רוצה? אשה כוסית וב.מ.וו?
-מה עדיף, עוף תאילנדי מוקפץ?
-אתה יודע מה אני חושב?
-לא, אנא ממך, ספר לי.
-לדעתי זה מבחן פסיכולוגי.
-כן, זה מה שזה. מבחן פסיכולוגי. פסיכומטרי, למה לא.
-לא, באמת. שמים דלת, מעניינת כזאת, ובודקים מי נעצר.
-מישהו מסתכל עלינו עכשיו?
-יכול להיות.
-(מביט בדלת) אתה רציני? אתה אומר שעכשיו יושב שם בפנים מישהו
ומסתכל עלינו?
-אני לא יודע, אני רק אומר שזאת אפשרות. רוצים לראות איזה
אנשים עוצרים כאן.
-אני ואתה.
-נכון.
-נו, ומה זה אומר?
-ש... לא יודע. אולי הם רוצים לשמוע מה שיש לנו להגיד. כל
הב.מ.וו-
-והעוף המוקפץ?
-כן, אולי זה אומר משהו עלינו.
-ת'אמת, מכל הדברים שאמרת עד עכשיו, זה הכי פחות נראה לי.
-טוב. (שותקים. לפתע, נשמעת דפיקה חלשה מכיוון הדלת)
-מה זה?
-דפיקה. (שוב נשמעת דפיקה, חזקה יותר. דממה.)
-(קם לעבר הדלת, מאזין, דופק חרישית על הדלת. נשמעת דפיקה
נוספת מהצד השני, והוא משיב בעוד דפיקה. כך נשמעות כמה דפיקות
מכל צד) יש שם מישהו. (מנסה לראות משהו דרך חור ההצצה) מי זה?
(שקט) הלו! (דופק על הדלת) מי זה?! (פונה לשני) בוא תעזור לי!
-(קם, ניגש לדלת ודופק איתו) הלו! תפתחו! אנחנו רוצים להכנס!
-הלו! (בועט בדלת)
-(בועט בדלת בחוזקה.שניהם מתחילים להתנגש בדלת בעוצמה. הראשון
רץ לכיוון הדלת, מתנגש בה, ונופל על הרצפה הוא מתחיל לקום,
מנער את בגדיו, אוסף את תרמילו.)
-(מסב את תשומת לבו לשני) מה זה? לאן אתה הולך?
-הביתה.
-מה זה הביתה? סוף סוף יש פה מישהו, ואתה הולך הביתה?
-כן. נמאס.
-אמרת שאתה מחכה פה שעות!
-נכון. אני רוצה לחזור הביתה.
-כוס אמק, מה זה לחזור הביתה?!
-בהצלחה (מתחיל לצאת)
-מה אתה הולך? דפקו על הדלת! יש פה מישהו! דלת לתאילנד!
תאילנדיות, אחי! תשאר איתי! אני מפחד!
-(יוצא)
-יא אפס! יא מניאק! ככה אתה מפקיר חיילים בשטח? (דופק על הדלת
בחוזקה) תפתחי כבר, זונה! תביאי עוף מוקפץ, טיים סקוור! תפתחי
כבר! תפתחי כבר! (מנסה לפתוח את הדלת באלימות, כורע על ברכיו)
נו... כוס אמק... (על סף בכי) תנו לי להכנס... בבקשה... אני
רוצה להכנס... די... רק אני פה... די... (חושך)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כמה נגני גיטרה
באס צריך כדי
להחליף נורה?



עשרה...



אחד שיחליף את
הנורה ועוד תשעה
שיגידו שג'קו
פסטוריוס יכל
לעשות את זה טוב
יותר...


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/11/02 18:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יעל ביסי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה