סימנים ראשונים של שחרית
והפקס פולט שברי געגוע
היא שם ואני פה
עוד שעה של שינה בטרם אקום

שנינו יחד כבר שבוע או יותר
ואני חושב שנצח עבר ונדמה שתמיד
היא איתי, לצדי כל השבוע
רק הפקס עושה קולות של געגוע

שעה של חלום מתוק שרק לא ייצא מוזר
היא בטח תהיה איתי שם כל הזמן
האם להתקשר או לצנוח מתחת לכרית
יום חדש מגיח מבעד לשחרית

היא כותבת על פריס, רומא ושוק הכרמל
בפשטות כמו ניצבו הם יחדיו באותו המקום
היא חותמת בנשיקה ובציורים קטנטנים
אני שב לשקוע בחלום

ואולי אחבק אותה היום אל בין זרועותי
ואולי שוב לבד אבלה את שעותי
ברדיו צלילים של מאיר אריאל
והפקס ממשיך שירים למלמל