על שפתי ישנה ידי,
היא שומרת הסף מפני, מעצמי
כל מחשבותיי מתרוצצות במוחי
ובמציאות אף מילה אינה נאמרת
וכשנכנסתי לחדרך הפחד פתאום נעשה מוחשי,
מה אם זו הפעם האחרונה?
ומה אם לכאן אני לא אחזור?
אני שונאת את עצמי על זה שאני לא מסתדרת
שונאת את עצמי על זה שאני לא מוותרת
ואני כל כך רוצה להמשיך כרגיל לפחות כלפי חוץ,
כי מבפנים אני מתמוטטת.
10/5/02 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.