"אמר רבי יוחנן: מיום שחרב בית המקדש, ניטלה נבואה מן הנביאים
וניתנה לשוטים ולתינוקות" -בבא בתרא, דף י"ב עמוד ב'
הנה ימים באים
אחרי היום ההוא
ותשקוט הארץ;
לא-עוד רוח
בענפי העצים
שאינם,
יללת תנים בגבעות
המפוחמות
לרגע נגהה יוהרתנו
ונדם.
מדי עופרת
כיפת בטון
וזכרונות.
"לכן הנה ימים באים נאם-יהוה ולא-יקרא למקום הזה עוד התפת
וגיא בן-הנם כי אם גיא ההרגה" -ירמיהו, י"ט, ו'
הנה ימים באים
יטוהרו הרחובות
והלבבות
ובית על ההר
שנאמר
העם הנבחר
ללא ספקות, או הרהורים
לא יצמחו בנו כופרים
ובאמונתו יחיה
רק מי שמאמין
"לכן הנה ימים באים ופקדתי על-פסילי בבל וכל-ארצה תבוש
וכל-חלליה יפלו בתוכה" -ירמיהו נ"א, מ"ז
הנה ימים באים
וצמא גדול יפער
בחרב, באש, בנייר
מותר גם אחים
להכות- זו מצווה
וככל שעולה הקירבה-
כן ייטב. וניחר
הגרון המדמם,
הזועק:
"נשבע אדני יהוה בקדשו כי הנה ימים באים עליכם ונשא אתכם
בצנות ואחריתכן בסירות דוגה" -עמוס ד', ב'
הנה ימים באים
ורוח על פנינו
צינת ההיגיון
ידי אדם;
טרחנו כל הערב
עד זריחה
שבחבליה עוד נאחז
אחרי החגיגות
שכרון פסגות
נשטוף את הרצפה ליום חדש.
"הנה ימים באים נאם-יהוה והקמתי את-הדבר הטוב אשר דברתי
אל-בית ישראל ועל-בית יהודה" -ירמיהו ל"ג, י"ד
|
