מ. יציק / בעוון שוטטות |
אם אפסיק לנוע בכלל. אפילו לא
תנועה קטנה, כמו חיריק
אפור של "אפסיק"
כזו היא הייתה
יפה ואוהבת, פתח גרשיים
אך בלתי, סגור אותם
כמו אבנים מפוכחות
על פי באר
אין איש אשר יידע
מתי תגיע הנקודה, מתי
ינשכו שוב הכלבים
בבשר החולם המלא, מתי יתפסו אותי
מתהלך שוב בצל הקמצים, נוגע במלוא חיריק הקיטור
בדום ליבה של הגדולה, המאיימת
שבתנועת הרכבות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|