[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נסיכת הסיוטים
/
הדמעות האלה

הדמעות האלה, הדמעות האלה לא מפסיקות לרדת. כבר אי אפשר איתן
יותר. אי אפשר איתן ואי אפשר בלעדיהן, כמוך.
אני הולכת ומתפוררת לי, מדרדרת אל תהום עמוקה וחסרת מוצא,
הורסת כל חלקיק מסכן של שמחה שנותר בי, מתאדה אל האוויר הקר.
ולך זה לא איכפת. או אולי זה כי אתה לא יודע. בכל מקרה אתה לא
בא לעזרתי. לא מושיע, לא מנחם. וזה דוחף אותי עוד יותר מהר
לעומק התחתית. לשפל המדרגה.
אני עומדת כאן מול המראה, מזועזעת מעצמי. מזועזעת ממה שהפכתי
להיות. מפנים, ומבחוץ. ואולי תמיד הייתי ככה, לא יודעת. משום
מה עכשיו זה נראה הכי גרוע.
ולך זה לא איכפת. כן, לך זה ממש לא איכפת. כי את זה אתה בטוח
יודע , גם אם לא אמרתי במפורש. וזה כואב כל כך בלב. שורף כל כך
את הנשמה.
אני מביטה אל העתיד ורואה חושך. הכל חשוך שם. החיים לא מובילים
אותי לשום מקום. אם לפחות הייתי רואה אותך אי שם בתוך החושך
הייתי עוד רוצה להמשיך לחיות. אבל מול החושך הנוראי הזה שלפניי
אין טעם לנשימה הבאה.
ולך זה אולי איכפת, ואולי לא. זה כבר לא כל כך משנה. הסכין
קרובה מתמיד לצווארי , משתוקקת ללפף אותו בכאב האחרון, המשחרר.
אם לא הושעת אתה, תושיע היא.
הנר היחיד שעוד דולק על השולחן בחדרי מהדהד לו בחולשה. עוד מעט
הוא וודאי יכבה. הוא כבר עייף מדי מכדי לבעור. הלהבה שבו דועכת
ואורו נחלש. הברק שלו נעלם וכעת נותר רק הזיכרון.
והדמעות האלה, שלא מפסיקות לרדת, חונקות אותי. כבר אי אפשר
איתן יותר. אי אפשר איתן, ואי אפשר בלעדיהן.
כמוך.
והסכין מתקרבת יותר ויותר ומוכנה לפעולה. זה עניין של סנטימטר
אחד, אולי שניים, והכל ייגמר. אני, אתה, אנחנו. הכל יסתיים לו
כך בכמה שברירי שניה ויהיה שקט. אתה לא תצטרך לסבול את נוכחותי
כאן יותר, ואני- אני לא אצטרך להיחנק מהדמעות.
היה שלום לך אהוב, שלום ולא להתראות.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שמונה ועוד 1 זה
9. אבל 9 ועוד 9
זה 99.

מתמטיקה או לא,
אני עדיין הילדה
של רבקה הגננת.


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/11/02 23:21
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נסיכת הסיוטים

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה