לפעמים כשקר בפנים
ובחוץ משתוללת סערה
המקום מתחיל לקפוא,
היא עומדת במקומה
לא מנסה לעזור
אפילו בידיעה
כי ברגע שהיא נכנסת
הכל מחדש נברא
הסערה נפסקת, בורחת לה מהר
הרדיו מתחיל
לא מפסיק לנגן
הרקדנים רוקדים,
אין סוף לקלישאות.
אבל למה היא לא נכנסת
למה היא לא מגיעה
המקום כבר קפוא מקור
הסערה רק התחזקה
הגשם מתחיל לרדת
להרטיב את הרחובות
הכל עכשיו מוצף במים,
מתי היא כבר תבוא?!
אפשר לראות בחלומות
איך שהיא כבר באה,
מסביבה הילה ורודה
חום ואהבה
היא מרפאת כל דבר
שלצדו עוברת
אבל למה לכאן -
היא לא נכנסת?
כשמקיצים מהחלום הכל יותר ברור
השמיים אפורים והרדיו סגור
הרקדנים קפואים על מקומם
והסערה רק מתחזקת
הגשם כבר הפך לשלג
למה היא מחכה?
מה היא בכלל חושבת?
היא לא יודעת שהמוסיקה נגמרת?
שאם היא לא תבוא
הכל ימות מהר,
שכל הפרחים יבלו ואינם
מה אפשר כבר לנסות?
אין עוד דגים בים.
עכשיו הכל ברור
היא לכאן כבר לא באה
הכל קפוא, מכוסה בקרח
אפילו הצבע כבר דהה
אין לאן לברוח זה יגיע לכולם
העצב הבדידות,
הקרח, הסערה. |
