זה היה לילה קר כאשר צעדתי אל תוך 'הבר של מושה עם הרגל האחת
והלחץ הנוראי באוזן שמאל וקצת דימום'. "היי ג'וני, אני צריך
משקה חזק. מה יש לך?" אמרתי לברמן בזמן שהתיישבתי על צב ים.
"יש לנו משקה חדש, 'סקס וית' אה חציל און דה ביץ', זה אחלה"
אמר והוציא כוס ובקבוק בגודל הראש שלי. "זה הבקבוק? נראה כמו
משהו מהחלל החיצון" אמרתי ובחנתי את הבקבוק מכל צדדיו. "אמ...
לא... מה אממ... למה שזה יהיה מה... אממ... חלל החיצון..?" זה
נראה שג'וני היה לחוץ, אבל אולי זה היה רק בגלל שתפסתי אותו
בדיוק כשהוא היה בשירותים. "טוב אני אעזוב אותך לעשות את
צרכיך" אמרתי וסגרתי את דלת השירותים. מזגתי לעצמי טיפה
מהמשקה. באותו הרגע הרגשתי חמימות מסוימת. אז ישר רצתי
לשירותים. למזלי הרב זה לא היה זה. נראה שהמשקה הזה היה משהו
מיוחד. התיישבתי בחזרה על הצב ונתתי למשקה להשפיע עליי קצת.
לפתע הרגשתי משהו. הרגשתי כאב חד בצלעותיי. הסתובבתי וראיתי
דבר מדהים. מולי עמד חציל גדול. ולא סתם חציל, חציל אפגני,
מהסוג המשובח! "איך... אבל... מה... למה???" גמגמתי. "לא יודע
אחי, אבל לפי מה שעובר למחבר של הסיפור כרגע בראש אתה צריך
לעקוב אחריי ואז אני נחטף או משהו כזה... אז יאללה, רד מהצב ים
ובוא נצא החוצה כדי שיחטפו אותי". יצאתי החוצה עם החציל. מסתבר
שהוא דיי אינטליגנטי, יש לו תואר שני במדעי החברה וחקלאות (רק
בשביל שהוא יוכל לפגוש חצילות). באותו הרגע נשמע רחש בשיחים
מאחורינו, ושני גברים קטני קומה קפצו על החציל ולקחו אותו.
"טוב נו מה עכשיו, חטפו את החציל, מה אני אמור לעשות?" שאלתי
את המחבר. "ראבאק אתה ממש מטומטם! לך תחפש את החציל!" צרח עליי
המחבר המתוסכל שכל הזמן מקבל את הגיבורים הכי מפגרים. פשפשתי
בכיסי ומצאתי את המפתחות למכונית שלי. אז נזכרתי שיש לי
אופניים, אז הלכתי ברגל. הלכתי ללא הפסקה במשך שלושה ימים
ושישה לילות, עד אשר ראיתי מערה. "נו טוב, מה יש לי להפסיד?
מקסימום יבוא דרקון ויהרוג אותי" חשבתי לעצמי  ונכנסתי למערה,
שלהפתעתי הרבה הייתה מוארת ומרוהטת. התיישבתי על ספה מדהימה
כזאת מ-IKEA (שלושים שקל על product placement) ונרדמתי.
כאשר התעוררתי הסתכלתי על עצמי מחוץ לגוף שלי וראיתי שאני
ערום. "רק רגע, איך אני רואה את עצמי מחוץ לגוף שלי?!" תמהתי.
אז נזכרתי במשקה, וחשבתי לעצמי שזה רק חלק מה-האנג אובר. ברגע
שגיליתי שזה לא, השתנתי במכנסיי, אשר היו על הרצפה לידי. זה
דיי מביך לראות את עצמך משתין על עצמך. בכל מקרה הצלחתי למשוך
את עצמי חזרה אל גופי, והתלבשתי. לפתע ראיתי שעל כיסא כמה
מטרים ממני יושב דרקון. אבל לא כזה אחד אכזרי, אחד שנראה נחמד.
הוא קרא עיתון הארץ (ארבעים שקל על product placement) עם
משקפיים. הוא גם לבש חליפת עסקים עם נצנצים שנראתה ממש מגניבה.
"אה, סופסוף התעוררת ידידי!" אמר הדרקון והתרומם מכיסאו וצעד
אליי. "אמ, כן כנראה... אבל למה אני ערום?" שאלתי בבילבול. "אה
זה? זה רק בשביל ליצור איזה פנטזיה קטנה אצל הקוראות בגיל
העשרה שלנו. אל תדאג עוד כמה דקות אני אהיה ערום." פתאום שמתי
לב ששנינו ערומים באמבטיה. חשבתי על איך זה יהיה לעשות את זה
עם דרקון... "סוטה אחד, בוא לא נרד מהפסים של העלילה אוקיי?
תפגוש אותי אחרי שהסיפור נגמר, נדבר.." אמר הדרקון. יצאנו
מהאמבטיה והתלבשנו. "יש לך שלוש אפשרויות להמשך הדרך. אתה יכול
לחזור לחייך הרגילים ולשכוח מהכל, אתה יכול להישאר פה איתי
ולעשות אהבה 24 שעות ביממה עם דרקון עם גדול, או שאני יכול לתת
לך אקדח מכושף ואתה תמשיך בדרכך" אמר לי הדרקון והוציא קופסת
עץ קטנה מתוך ארון הIKEA שלו. "מה הייתה האופציה השניה עוד
פעם..." "לא אידיוט אתה אמור לבחור באפשרות השלישית!" צעק עליי
הדרקון. "טוב, יאללה תביא את האקדח ובוא נגמור עם זה כבר..."
אמרתי, והדרקון הושיט לי את האקדח המכושף. האקדח היה כבד
ומעקצץ בידי. "תרפה לי כבר מהזרוע ותיקח את האקדח!" צעק עליי
הדרקון. "טוב תירגע!" אמרתי ולקחתי את האקדח. האקדח היה בדיוק
כמו כל אקדח רגיל. "מה כל כך מיוחד באקדח הזה?" שאלתי בזמן
שסובבתי את האקדח והעברתי מיד ליד. "האמת לא יודע, כתוב לי פה
בטקסט שהאקדח מכושף, אולי זה סתם..." "אה אוקי," אמרתי "כנראה
שזה הגיוני אם דרקון הומוסקסואל אומר את זה..." לאחר נשיקה חמה
מהדרקון יצאתי לדרכי. הדרך התמשכה והתמשכה והתמשכה, כאשר לפתע
שמתי לב שאני בעצם באמצע המדבר. "איך הגעתי לפה???" צרחתי אל
תוך השממה "אתה ממש מפגר אתה לא קולט שצריך שינוי בעלילה???"
אמר ההד. "מאוד מוזר" חשבתי לעצמי, מכיוון שהד בעיקר אמור
להגיד את אותו הדבר כמוני לא להעיר על האינטליגנציה שלי... אבל
מכיוון שזה סיפור אגדה החלטתי להתעלם. לאחר מה שנראה נצח (זה
רק בשביל דרמטיזציה, זה בעצם היה רק שלוש דקות) ראיתי משהו
מוזר במרחק. כאשר התחלתי להתקרב ראיתי דמות. "אימא?" צעקתי.
לא. מסתבר שזה היה רק סלע מאוד גדול בצורה של גמל. צל ענקי חלף
במהירות מעליי. הסתכלתי למעלה וראיתי מראה מדהים. מעליי הייתה
עיר מעופפת. "היי בן זונה, מה אתה מעתיק מגוליבר? לך תעתיק
ממישהו אחר לפני שאני מזיין לך ת'צורה!" צרח עליי ג'ונת'ן
סוויפט. "טוב תירגע לא צריך להיכנס לאמוק!" צרחתי עליו וזרקתי
עליו אבן. ג'ונת'ן סוויפט קילל, ירק, והמריא עם העיר המעופפת.
לאחר כמה דקות (טוב אני מגזים, יומיים), ראיתי פתאום עקבות.
"זה פילנפיל!" צרח חזרזיר. "לך חזרה לפו הדוב יא חולה רוח, זה
העקבות של אימא שלי!" צרח מרקו. "טוב יאללה שניכם לפני שאני
חוטף קריזה חזרה לסיפורים שלך!" צעקתי ובעטתי בקוף של מרקו.
הקוף הקטן התחיל לבכות. "אני אתנקם!" צרח מרקו והתחיל לרוץ כמו
ילדה הלאה, אל המרחק. אבל לא לפני שהוא תבע את המחבר על כל
ה-גניבת קופירייט. לפתע נזכרתי באקדח. הוצאתי אותו מכיסי,
והברשתי את החול שהצטבר עליו ממנו. האקדח גנח בעונג ושילב את
ידיו מאחורי גבו. "פה זה לא סרט פורנו, תתנהג כמו אקדח רגיל
אחרת..." איימתי. החלטתי לנסות לגלות מה כל כך מכושף באקדח
הזה. הרמתי אותו, כיוונתי אל סלע, ולחצתי על ההדק. "אני גומר,
אני גווווומממממרררר!!!" צרח האקדח בעונג. "פאק, נתקעתי עכשיו
עם אקדח פורנוגרפי... מכושף אעלק..." חשבתי לעצמי. לאחר שעות
של הליכה מאוסה הגעתי אל הים. רצתי אל הים וחיבקתי את הגלים.
"רד ממני יא הומו!" צעקו עליי הגלים. נעלבתי... ישבתי על החוף
ובהיתי אל השמיים. לפתע ראיתי עיר מעופפת "אומרים לך לא להעתיק
מגוליבר!" צרח עליי ג'ונת'ן סוויפט. "טוב לא צריכים טובות!"
צרחתי. פתאום ראיתי נקודה באופק. הנקודה גדלה וגדלה וקיבלה
צורה. כאשר היה נראה לי שהנקודה במרחק של כמה עשרות מטרים ממני
ראיתי שזאת בעצם אישה יפיפייה. כאשר האישה הייתה במרחק זרוע
ממני החלטתי לדבר איתה. "מי את?" שאלתי. "אני גברת
אניאישהיפיפייהבלישומקשרלעלילהואנירקאובייקטסקסאטרקטיבי" שניה
לאחר מכן היינו ערומים, ואור הירח שטף את גופה הערום, בזמן
שהיא הייתה ערומה, על החוף איתי, ערומה, בלי בגדים. לאחר
שראיתי אותה ערומה הלכתי לפינה לאונן. "מה אתה עושה??? אנחנו
אמורים לעשות אהבה!" היא צרחה עליי. "טוב תרגעי!" אמרתי וחזרתי
אליה. היא נראתה כל כך יפה כשהיא ערומה, לאור הירח, בלי בגדים,
כיום שהיא נולדה, בעירום. כאשר התעוררתי היא נעלמה. התחלתי
לבכות. "יאללה כבר יא הומו!" צרחו עליי הגלים. החלטתי להמשיך
בדרכי. במרחק ראיתי עיר (לא מעופפת, אז תרגיע גו'ני!). אבל
משהו מוזר היה בעיר הזאת. זה היה נראה כאילו העיר הייתה מורכבת
מעשרות עצים ענקיים. ככל שהתקרבת כך ראיתי יותר ויותר פרטים
מוזרים. בשמי העיר עפו להן כל מיני חיות מוזרות. יכולתי להישבע
שראיתי פיל מעופף, אבל אז הבנתי שזה רק גורילה ונרגעתי.
ברצינות, מי שמע על פיל מעופף?! כעבור שחצי שעה הייתי בפתח
העיר. ריח מוזר נכנס לאפי. ואז שמתי לב שדרכתי על הפרשה של כלב
מעופף. לא משהו שקורה כל יום. "עצור! לאן אתה חושב שאתה הולך?"
שאל אותי השומר, שדרך אגב היה ג'ירפה מעופפת. "אני חייב לדבר
עם המלך, יש לי משהו חשוב בשבילו!" אמרתי. "מה יש לך בשבילו?"
שאל השומר. "אממ... ארר... אקדח חרמן?" אמרתי במבוכה. "אה
אוקי, כל עוד זה לא משהו כמו הודעה חשובה זה בסדר." השומר פתח
את השער וסגר אותו מאחורי. הסתכלתי סביבי. העיר נראתה כמו
ג'ונגל ענקי, מלאה בשיחים גיגאנטיים ועצים מאסיביים. "אני צריך
למצוא ת'מלך" חשבתי לעצמי. ואז חשבתי לעצמי "רגע, מאיפה פתאום
הגיע הקטע עם המלך?" אבל התפשרתי על עוד שינוי קריאטיבי בעלילה
מידי המחבר. צעדתי בגבורה אל תוך העיר...

המשך בקרוב!