פיטר, מדים כהים, שרוך אפור וכיפה

אין בך פחד.
לא,
פחד טיפשי לו להיות
מתואר איתך
באותו המשפט.
את מאמינה באהבה?
את רוצה כאב שהוא
יגע בך
את רוצה
ליפול כשהוא פוגע בך את
יודעת שאת לא נושמת
בעליות תלולות?
למה את מנסה?
תני לו
לסחוב לך את הקיטבג
להסתכל עלייך חלשה
שנונה בדימוס
בוכה, ויאמין
שאת מורידה את הגשם
אפילו שלא ראה
בחורה מורידה בגדים
מימיו.
תני לו.
הוא יקח חומרים כבדים מידייך הקלות
מחוסר תפילות, הזהרי במוסרך, הוא
לא
יגע בך.
הוא נושם. אין בו את ההבנה
של הליכת קצה תהום.
הוא רק ינסה
לעזור
הוא לא יחבק אותך
לעולם.
הוא לא מהמחבקים.
הוא מהילדים העצובים
באמונה שלמה
ויראת שמיים.
זה סוג אחר של שמיים
מהשאיפות שלך.
את רוצה לשבות אותו,
גם אותו את רוצה,
אבל לשבות את יודעת
רק כך; לגעת.
אהבה פירושה
להיות יחד.
את תנסי?
לא.
הפעם
אין בך פחד.