איחרתי, איחרתי אותך בגדול!
ואם הייתי יכולה להחזיר אותך אליי... היה לי הכל.
כי בזמן שחשבתי את מי אני רוצה יותר ומי נמצא עמוק בלב...
אתה החלטת לעזוב ומאז בא רק כאב.

הדמעות לא מפסיקות לשטוף והגעגוע נצבר עמוק...
עוד קצת ועוד קצת והסף נשאר במקום, ואתה רחוק...
והגאות מגיעה והנהר יורד מטה, מטה... מרטיב את כולי ואני
בוכה...
כמו ילדה קטנה, מסכנה, יחפה ויתומה.
שלא מבינה איך היא דחפה אותך כל כך רחוק ואיך היא נשארה לבדה
בתוך ים של אהבה, שלך.

ואתה, כועס, כאוב לא מבין את כל מה שעשיתי
ועכשיו גם אני לא...
אבל אין איך לחזור, אני מודה
טעיתי!