היא תמיד ברחה. ברחה מהכל- מהחיים ומהמוות, מאנשים , מרגשות,
מתקוות. תמיד חיפשה תחלופה-הציבה מסביב לעצמה חומות במשך
השנים. פוחדת ליפול קשה מדי ולכן מנסה תמיד לנחות על הרגליים.
לא נותנת לרגשות לסחוף אותה. מחושבת וקרה. חיה בבועה של עצמה.
עטופה בשמיכות המגנות עליה מקור הסביבה היא יוצאת בכל בוקר אל
אויר העולם. רגילה לחצאי חיוכים, שיחות סתם ושחקנים. עטופה
במסכת עקרונות מענה היא מוצאת את עצמה לא פעם נתקעת במבוי
סתום.
כן, זאת היא,הפרח עם הקוצים-אצל רוב האנשים היא רק קישוט
לחייהם האפורים,משהוא יוצא דופן-לא יצור חי עם משמעות.
יום אחד כשיראו שהפרח נבל הם יחפשו את הזכרונות, השאריות
שנותרו מעלי הכותרת שלה.
תישאר להם רק גופת פרח טריה והם יסירו את העטיפות אחת-אחת עד
שימצאו את מה שמעולם לא חיפשו-
אותה |
