את ציפור שחורה מתחת שמים אפורים
עורב שחור גולש לו מתחת עננים כבדים
גשם יורד, וכנפיך השחורות מנצנצות על רקע האפור
בדממה מוחלטת, ללא חיכוך, באצילות חיוורת- חיוורון של קור

ואת עוברת מעלי ואני לא קיים
וממשיכה הלאה לשקיעה שבים
כל שנשאר לי זה זיכרון קצר וטיפת מים מכנפך השחורה
ממעופך ההדור, מגלישתך- לשקיעה

העורב, כצל על רקע הזהב של אופק הדמדומים
עוד משק כנפיים עוד נצנוץ זכות
זהו סוף השמש
חשכה יורדת ברכות

את בכוכבים מלכת השלג הנצחית
וטיפת המים שלי הופכת לפתית