21/07/01

                           

פעם אחת לפני המון המון שנים ,היה זקן סיני שלא מיצמץ לעולם.
הוא האמין, שברגע שימצמץ הוא יפספס את הדבר היחידי בעולם שיוכל
לגרום לו אושר.
הזקן-הסיני הזה לא ישן אף-פעם, הוא החזיק את העיניים שלו כל
הזמן פתוחות.
בסערות חול ורוח, בגשם וברד. ואובייקטיבית אני יכול להגיד לכם
שמדובר בעניין מאוד מאוד קשה ותובעני - לא למצמץ אף-פעם!

אבל פעם אחת הזקן נשבר ומצמץ, ובדיוק באותו חלקיק שנייה, האושר
חלף על פניו.
והזקן-הסיני שכל חייו עברו עליו בעיניים פקוחות לרווחה,
ובהמתנה לדבר היחידי שיהפוך אותו למאושר - פשוט פיספס אותו.
בואו נודה לא צריך להיות גאון בכדי לנחש שהזקן-הסיני נכנס
לדכאון קליני-קטטוני עמוק.

אני מאוד אוהב סיפורים סינים ואת הסיפור הזה ראיתי באיזו
סדרת-בלשים אמריקאית ששודרה בערוץ 2 בסביבות 3 בלילה.
העלילה התרחשה בניו-יורק והיה שם איזה רוצח-שכיר-סיני, שהמשטרה
ניסתה להפליל. ולצורך משימה סבוכה ונועזת זו הם שלחו
שוטרת-כושית-כוסית,  שבדיוק משתקמת ממערכת-יחסים שהייתה לה עם
גבר בוגדני ושפל, ששבר את ליבה והשאיר אותה מעורערת,
חסרת-ביטחון עצמי לגבי המשקל והמראה החיצוני שלה, שונאת גברים
ופרידג'ית. ובכדי לפתות אותו, היא איכשהו בדרך פלאית ומופלאה
מוצאת עבודה
בבית-הקפה האהוב על הרוצח-השכיר-הסיני.
ואיכשהו בדרך פלאית ומופלאה ששניהם מוצאים את עצמם נמשכים אחד
לשני בסערת-רגשות על-טבעית, חייתית.
המובילה לסיצנת סקס לוהטת בה הם מתגלגלים על המיטה מצד לצד,
מצד לצד מתעלסים בחושניות במשך שעות על-גבי שעות על-גבי שעות.
(לא יודע מה איתכם אבל העניין הזה של להתגלגל מצד לצד אף-פעם
לא עבד אצלי, איך שאני רואה זאת מזווית טכנית גרידא - מדובר
בפיקציה של התקשורת השמאלנית השקרנית)

ואחר-כך שניהם שוכבים תשושים וסמוקים, בוהים בתיקרה
באפיסת-כוחות מתוקה, ובראש של שניהם מהדהדת המחשבה שבעצם אולי
זה הבן האדם שכל החיים חיכיתי לו.

וכך נוצרת דילמה-מוסרית איומה לשני הגיבורים שלנו:
העבודה, הערכים, המוצא-הסוציו-דמוגרפי-אקונומי-אתני-כלכלי
השונה.
ולסיני שכמו כל סיני שמופיע בסרט / טלוויזיה, היה אומן
אומנויות  הלחימה, היה תליון שעבר בירושה מדור לדור במשך ה-500
שנים האחרונות ,ושניתן לו על-ידי אביו ששכב על ערש-דווי . ועל
התליון היה כתוב בסינית "אל תמצמץ",
וכשהשוטרת-הכושית-הכוסית שאלה אותו מה זה? הוא סיפר לה את
הסיפור שסיפרתי לכם בהתחלה.

אני מאוד אוהב סיפורים סינים, אבל בואו נודה שהסיפור הזה טרגי
ממש כשם שבסוף הפרק השוטרת-הכושית-הכוסית  יורה למוות
ברוצח-השכיר-הסיני, שעימו תינתה אוהבים בלהט ובעוצמות רגש
שמעולם לא חוותה עם גבר אחר (3 אורגזמות רצופות).
ולפי מיטב המסורת הקולנוע האמריקאי הבנאלי, מדובר בסיצנה שבה
שניהם מכוונים אקדח אחד לשני והשוטרת-הכושית-הכוסית אומרת לו:
"תוריד את האקדח, אם לא-אני אהיה חייבת לירות בך!" כשבעצם היא
מתכוונת: "מעולם לא היה לי זיון כמו שהיה לי איתך אתמול
בלילה".
והרוצח-השכיר-הסיני אומר לה "אני לא יכול להיכנע" כשבעצם אומר
"מה קרה מותק? זיון זיון אבל לשבת מאסר-עולם בגללך?

וככה בשבריר השנייה שהם ניצבים אחד מול השני באקדחים שלופים,
ניתן לראות את הייסורים, הדילמות, והמבטים שלהם מגלים לנו
שלפעמים אתה יכול להיות קרוב  לבן-אדם, אבל בעצם תהום
אין-סופית מפרידה ביניכם.
ואז "בום" - יריה נשמעת והמתח מתחיל לעכל אותנו, מי יירה
ראשון? מי מת? ומי נשאר חי? ואז רואים את הרוצח-השכיר-הסיני
צונח לרצפה עם מבט של "מה הכלבה הכושית-הכוסית הזונה ירתה בי
!?! ".
והשוטרת-הכושית-הכוסית צונחת גם היא לריצפה בריאה ושלמה
ומתייפחת בבכי -"תודה לאל!!".
דבר שהיה די ברור ולא מוטל בספק, מכיון שהיא הגיבורה של הסידרה
ואם היא חס וחלילה תמות לא תהיה יותר סדרה.

ובכלל מתי בפעם-האחרונה ראיתם בסרט או בטלוויזיה, גיבור או
מישהו מהטובים מת או מפסיד למישהו מה"רעים"?
יום אחד אני אביים סרט שרבע-שעה אחרי שהסרט יתחיל הגיבור הטוב
ימות והרעים ינצחו, ואז יקרינו שקופית שיהיה כתוב בה: "אנו
מודים לכם על שרכשתם כרטיס לסרט זה במחיר מלא, מכיוון שהטובים
מתו והרעים ניצחו מצאנו לנכון להפסיק הקרנת סרט זה, תודה רבה
והמשך יום נעים (פרייארים לא מתים הם רק מתחלפים).

ואז פתאום משום מקום  מגיעות "ים" של ניידות משטרה שעוצרות
בחריקת בלמים, וכל החברים השוטרים של השוטרת-הכושית-הכוסית,
יוצאים בריצה עם אקדחים שלופים.
ושוטר חסון שפעם היה בינו לבין השוטרת-הכושית-הכוסית משהו, אבל
עכשיו אחריי פרידה מתוקשרת היטב הם רק "חברים טובים", "אלאק",
אבל כולם יודעים שהוא מת להשחיל אותה שוב, ושהם עוד יחזרו
בהמשך העונה בפרק סוער, מותח ועתיר רייטינג במיוחד. מחבק אותה
. והפרק נגמר!

אבל לא בדיוק, זוכרים את הזקן הסיני שמיצמץ ופיספס את הדבר
היחידי שיכל לגרום לו אושר, ובכן כמו שכולם מתארים הזקן נכנס
לבאסה רצינית ביותר. אבל רגע אחריי זה הוא מצא מטבע של 10
אגורות על הריצפה.

הרבה אנשים מזלזלים במטבע של 10 אגורות . הם אומרים לעצמם
-"מה, זה רק 10 אגורות, אפילו מסטיק במכולת אי-אפשר לקנות עם
זה. מה, אפילו לא שווה להתכופף להרים". אבל אני זוכר איך שתמיד
שמאוד מאוד מאוד צמאים ורוצים לקנות
פחית-קולה-קרה-כקרח ממכונת-משקאות מגלים שבדיוק חסר  10 אגורות
ומה לעשות לאף-אחד אין לפרוט שטר של 50 שקל. ואז שכל-כולך כמהה
לקולה-קרה-כקרח ,והפה שלך יבש, דביק וניחר ,וכבר חשת איך המשקה
הקר נוזל בשאון ,שוצף ושוטף, מרווה ומרענן . ואין אין אין לך
מה לעשות. וככה בגלל שאתה עצלן ולא היה לך כוח להרים 10 אגורות
שראית אתמול מתחת לספסל באוטובוס. אתה לא יכול לקנות
פחית-שתייה.
ואתה יודע שהמרחק בינך לבין האושר הוא 10 אגורות עלובים.

וכן אני יודע מה אנשים חושבים, פחית-קולה-קרה-כקרח ביום חם לא
תעשה אדם מאושר לכל החיים, אבל היי אף-אחד לא הבטיח לכם
גן-שושנים, וגם אם הזקן הסיני לא היה ממצמץ, והוא היה רואה את
הדבר היחידי שיכל לגרום לו אושר, אפילו הבן-אדם הכי טיפש בעולם
יודע שאין כזה דבר: "אושר אין סופי".
החיים הם פסיפס, תערובת, תמהיל שמחה, מרינדה של עצב, מילקשייק
של כעס,
והמון המון מטבעות של 10 אגורות . צריך רק להתאמץ ולהרים אותם
מהריצפה.