כל מה שקורה גורם לי לחשוב...
אז מה עם זה כואב לי?
כואב הרבה דברים לפעמים...
נימאס לי מהכל...
נימאס לי מהמסכות...
נימאס לי מהריבים עם חבריםהורים
נימאס כבר...
נימאס לי מהחיים...
אני מרגיש הרגשה של ריקנות...
שאני לא יודע מאיפה היא נובעת...
אני יודע שאני דפוק ומפגר...
אבל זה כבר לא ישנה...
לאף אחד יותר לא אכפת מכלום...
אין מהות לחיי...
סתם עוד יום שחוזר על עצמו...
יופי אז היום כתבתי סיפור...
ואתמול הלכתי לסופר...
ומחר אני אהיה בחופש...
אז מה?
בתכלס הכל אותו דבר...
זה כבר משעמם העולם הזה...
תמיד יש אפשרות לעבור לעולם הבא...
כנראה שבקרוב...
אבל כנראה שלא...
הכל ניהיה מסכות ושקרים...
במקום חברים לאויבים...
אנשים נהרגים כל יום...
כבר מבאס לפתוח חדשות ולקרוא על עוד פיגוע שקרה ...
או על ספינה שטבעה...
או מטוס שהתרסק...
כל יום כבר ניהיה ליום זיכרון...
כל יום הפך ליהיות שחור...
שחור כמו החושך...
ושחור כמו אור היום...
כל האנשים ניהיו כבדים....
כל האנשים הישרים נהיו גנבים...
סליחה לא כולם רובם...
אני לא אוהב לעשות הכללות בדר"כ...
אבל שיהיה...