ראיתי עכשיו סרט כחול, שמספר על אנשים ערומים.

אני לא כ"כ הקשבתי לעלילה, אבל הוא דיבר על כפר נודיסטים, שבו
כל האנשים זקנים כצעירים מסתובבים בביטחון ערומים.

הם עלו על נקודה מעניינת:
כשאתה ערום, בלי בגדים, אתה כמו כולם!
הרי, הבגדים הם מה שעושים את האדם. הם מראים אם יש לו כסף, אם
הוא מאמין באלוהים, באיזה שכונה הוא אפילו גדל!
תורידו את כל זה - מה תקבלו?
בשר! בשר אדם!

נטו!

בלי כל הדברים שהחברה דוחפת לנו לוורידים!

תקבל טוהר! מושלמות!

לא משנה אם יש לו כרס, שערות על הגב, ציצים בין הפופיק,
ריבועים בבטן או תחת חטוב!

הוא בנאדם!

אני שונאת את כל החרא השטחי הזה.
כולנו בני אדם - למה אנחנו מנסים להיות כ"כ שונים?!

כולנו נולדנו אותו הדבר, בשר ודם, באנו מאותו המקום, כולנו
משפחה אחת גדולה.
אנחנו רוצחים אחד את השני, במקום לעמוד אחד לצד השני!

כולנו קניבלים.