לפעמים אני מרגיש שאני בכלל לא קיים
אני הולך ממקום למקום בלי שאף אחד שם לב... סתם הולך...
עוצר... מסתכל... והולך למקום אחר...
עם במקרה יצא לי להגיד משהו לא נראה לי שמישהו ישמע... הוא
פשוט ימשיך כאילו כלום לא קרה.
?ובואו ניקח רגע מקרה דימוני שבו מישהו באמת שמע אותי... מה
הוא יעשה
לפי דעתי 95% שהוא יחשיב את מה שאמרתי למשהו שגוי טיפשי וחסר
טעם ויתחיל לדרוך עלי עד שלא נשארה בי הטיפה הכי קטנה של כבוד
עצמי...
החמש אחוז האחרים מתחקלים ככה: 4.9% שמי שזה לא יהיה ששמע אותי
יתעלם בכל מקרה ו0.1% שיתחסו אלי...
עכשיו קצת מטמתיקה
עם יוצא לי להביע דעה במקום פתוח בערך פעם ביום... זה אומר
שפעם ב1000 ימים רואים שאני קיים... עכשיו אני מבין למה כל
הזמן אומרים לי דברים כמו "אה... איפה היית כל הזמן?" "בונה
איזה ישן אתה" גם עם אני הייתי רואה מישהו פעם ב1000 ימים
הייתי אומר את זה...
אתם יודעים מה הכי מפריע לי?
שהם רק שמים לב אלי באמת... שאני עצוב... שאני בוכה... שקר לי
ושאני מרגיש שכל העולם הולך להתפרק... אז הם שמים לב אלי...
עכשיו נוצרת מין אירוניה שכזו... הם אלה שבעצם גורמים לי להיות
עצובים על ידי לא להתחייס אלי... וכשאני עצוב אז הם כן
מתייחסים אלי... זאת אומרת שאני צריך להיות שמח... ואיך שאני
שמח הם לא מתייחסים אלי אז אני עצוב ואז הם כן... זה בעצם
יוצא, עם תחשבו על זה... שאני תמיד עצוב... כי כשאני שמח אני
יודע שעכשיו הם שוב פעם לא יתיחסו אז זה עושה אותי עצוב...
רגע...
עם אני כל הזמן עצוב... זה אומר שהם אמורים להתייחס אלי כל
הזמן... מה שאמור לעשות אותי שמח... מה שאומר לעשות אותי עצוב
כי אני יודע שהם לא הולכים להתיחס אלי יותר.
אין לי כוח לזה יותר.

מה שמפחיד אותי זה שיום אחד ימאס להם לראות אותי עצוב אז הם
יפסיקו להתייחס אלי לגמרי... אני לא יודע למה... אבל עכשיו
שאני חושב על זה... זה נראה לי דבר די טוב... הם במילא סתם
חבורה של מפגרים... סתם צבועים
מזויפים
מטומטמים
שכחנים
נצלנים
ועצלנים

...
למה אני צריך אותם?
מה הם כבר עשו לי שאני חייב להם משהו!?

זהו... החלטתי... נמאס לי מהם אני עזוב... בוחר כמה מיוחדים...
כאלה שאפשר איתם... ואיתם אני יהיה... אבל מה יקרה אם אני יגלה
שגם הם כאלה... כמו כל השאר
צבועים
מזויפים
מטומטמים
שכחנים
נצלינים
ועצלנים

אולי עדיף פשוט לא לדעת?

ככה תמיד יוכל לסמוח על אותם מיוחדים שלא ישכחו וינצלו
אוף... לא יודע...
מה יהיה איתי בסוף?

נראה לי שיהיה חכם לסיים את זה כאן... בטח כבר נמאס לכם...
אבל נראה לי שתיתחסו כי זה עצוב...

אין לי כשרון... אני כותב את מה שאני מרגיש לא יותר ולא
פחות... גם לא צריך יותר... ובטוח לא פחות