|
שומע את צלילי המוזיקה המתנגנים באוזניי
ומנסה להבין את פשר הנהימות
הנשמעות כרוח ערב הנושבת בחוזקה
מתנגן לקול המילים המצמררות של הזמר העדין
מזיז את גופי בצורה עגלגלה ככדור משחק
המנגינה מתנגנת ללא סוף
ומזכירה לי עבר סוחף שלא נגמר
מתיישב על הספה ומעלה מחשבות מהורהרות
חי בתוך בועה מסבון שאוויר לנשימה אינו מסוגל להכנס בה
והמוזיקה היא חיי
שאינם נגמרים עד התו האחרון
והאל מאזין איתי לכל צלילי המוזיקה המרשרשת
הוא מהנהן בראשו ונעלם במצב של אי וודאות
אני נלחם כדי להמשיך את התנגנות השיר עד אינסוף
בידיעה שלכל שיר יש סוף
קם מן הספה וממשיך בריקודיי האיטיים מול המראה
דמעות זולגות מעיניי
השיר מעלה בי תחושות מעורבות של עצב ושמחה
של חיים ומוות
המוזיקה חדלה
הדמעות יבשות
החיוך נמחק כלא היה
אני מרגיש את נפשי יוצאת ממני כשד המתגנב לביתם של התמימים
ואני נעלם לאט לאט |
|
|
מי שמעשן 120
שנה
לא חי פחות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.