החיים זורמים כמו מים
בנהר.
נובעים מן המעיין
שבראש ההר.

רק שאצלי, להבדיל מנהר,
ישנו מאגר,
שהולך ונגמר.
אבוי! כבר מתחיל להיות מאוחר!
לא הצלחתי לספור
כמה "מחר" עוד נותר  
במאגר.

ואני כמו סייר במבצע מדידה
מחפש אחר אמצע של דבר לא נודע.
מחפש על מפת הזמן איזה רמז או סימן,
או איתות, או הסבר
של דבר לא מובן.

שוד ושבר, זה מעל ומעבר,
וכמי שעד כאן שרד,
בגבי המחסום כבר הורד.
לשוב לאחור לא ניתן -  
זה נוגד את "חוקת הזמן"!

אז אם זה אסור מה כבר מותר?
להמשיך ולצעוד  
ממחר  
למחר.
עד מתי?
עד שיתרוקן המאגר.