[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








11.9.2001

תהום בחזה.
כאב לא מוסבר כי זה לא אנו
זה הם.
אבל הם אני.
הם אנשים
שזעקו אל מותם.

הם ראו את המוות מול עיניהם.
אולי אמרו "אל מלא רחמים"
או הצטלבו
ובעיניהם בעתה
כי הנה
הם מתרסקים אל בניין
ללא מטרה
כי החליטו
בשבילם
שזהו-
מספיק לכם לחיות.

היא שתתה את הקפה במשרד
ולשנייה הביטה לחלון.
הקפה נשמט מן היד
והתרסק לרצפה
ולפני שהספיקה לבכות
כבר המטוס התרסק בתוכה.

הם אנשים שחיו ועבדו
כמוני.
נשמו נשימה אחרונה.
נרצחו ללא כל רחמים
חלק מהצגה נוראה.

מנהטן עולה באש
העולם החופשי כבר לא חופשי כל-כך.
השלכות הסטוריות
ועצב
ואיש אחד בין ההריסות
נשכח.

יש תהום בחזה.
ואני נופל לתוכה.
לבד בוכה
על עצמי
עלייך.
כי העולם מת לי
בואי נתכנס מתחת לשמיכה.

יהי זכרם ברוך
גיבורים בעל כרחם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם ינעלו דלתי
נדיבים
דלתי במה לא
ננעלו

חצי תימני חוזר
למקורות


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/10/02 21:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חיים וינטראוב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה