[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ש. מרפי
/
דני המסטול

הסיפור של דני, הוא אחד הסיפורים העצובים ביותר ששמעתי. הכל
התחיל כשבאתי לעבודה למשמרת של מוצאי שבת, במקדונלד'ס. באתי
דווקא ממש שמח לעבודה. בדרך גם פגשתי את יואב ודיברנו קצת. זה
היה החופש הגדול האחרון שלי והייתי מאושר.
כשהגעתי לעבודה אמרתי "שלום וערב טוב" שרמנטי לקופאיות החמודות
שעבדו באותה משמרת, ונכנסתי אל "מאחורי הקלעים" כפי שאהבנו
לכנות את זה, שם עבדו כבר דני ואדי. כשראיתי את פניו של דני,
נעלמה כל השמחה כלא הייתה.
הפנים שלו היו הפנים הכי הפוכות בעולם, אני בחיים לא אשכח
אותם. ראו עליו שהוא מת מבפנים. אמרתי שלום חרישי ושאלתי את
אדי בשקט מה קרה. אדי אמר לי "עזוב, אל תשאל", והמשיך לחתוך את
החסה.
המשמרת עברה בשקט, בלי הרבה דיבורים, ורק אחרי כמה שבועות
גיליתי מה קרה באותו יום.
יום קודם לכן, קנה דני טבעת, טבעת נישואין. אבל לאישה שהוא קנה
לה אותה היו תוכניות אחרות. וקצת לפני שהוא הספיק לכרוע ברך,
היא אמרה לו שהיא רוצה להיפרד.
מסיבה לא מובנת, יום אחרי זה הלך דני לים עם עוד קבוצה של
אנשים. ושם הוא הביע את צערו, בדרך היחידה שידע, הוא שתה במשך
כל היום ועישן בערך טון של גראס, תוסיפו לזה עוד כמה שעות
טובות של בכי, ותבינו איך הפנים שלו נראו בערך. הוא סיפר גם
שבים איכשהו הוא התחיל לשחק עם תינוק קטן, והכי חמוד בעולם, מה
שלאדם שרצה להקים משפחה, יכול להיות הרסני. וזה כמובן רק הוסיף
לבכי שלו.
אני לא יודע מה קורה איתו היום, אבל נדמה לי שהוא בסדר. אחרי
המשמרת נסעתי הביתה ובדרך לא יכולתי שלא לעצור בבית שלה.
ניגשתי לחלון, שהיא ישנה מתחתיו ודפקתי בשקט. היא קמה אפופה,
פתחה את החלון ונתנה לי נשיקה.
"את לא יודעת מה יואב אמר לי" אמרתי לה.
"מה?" שאלה.
"הוא אמר לי, שזה שאת שלי זה כמו שקומוניסט יכבוש את ארה"ב"
אמרתי בחיוך ונשקתי לה. היא חייכה ואמרה "יופי!".
שאלתי אותה אם היא תזכור משהו מכל זה בבוקר, היא אמרה "בטח"
אבל גם ככה לא היה אכפת לי להזכיר לה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כשאני עצבנית
אני משלשלת.




ומתי אתה
משלשל?



פילוסופית בשקל
עשרים


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/11/02 0:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ש. מרפי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה