[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







פרסיליה
/
קוצים

פודי הקיפודה השתרכה לה בזהירות בשדה הקוצים הזהוב. היה זה יום
שרבי חם ומעיק ודרכה לא היתה קלה. היא נזהרה פן יסתבכו  קוציה
בינות השיחים הקוצניים שנדמו לה גבוהים עד מאוד. עוד היא מפלסת
דרכה שקעה פודי בהרהורים פילוסופיים על מהות חייה. היטיב זכרה
את הזמנים הרחוקים , בהם היתה קיפודה קטנה ומצחיקה. היא היתה
עגלגלה, מלאת חיוניות וצחוק וקוציה לא היו ממש קוצים. היו אילו
פלומות רכות שנדמו יותר כתסרוקת אופנתית. "מדוע" חשבה לעצמה
"מדוע פלומות אילו לא נותרו לי? איך זה, שככל שאני גדלה , קוצי
מתקשחים ומתעבים ומתארכים עד כי אני מתקשה לפלס דרך אפילו בשדה
פשוט?" עוד היא מהרהרת לעצמה, שמעה קול עליז "היי, קיפודה!!"
פודי הרימה את עיניה ולמולה קיפצה ארנבה לבנה ועליזה. "שלום
קיפודה" צהלה הארנבה. פודי נבהלה ומיד התכדדרה לכדור עגול
וקוצני.
"קיפודה! היי. קיפודה! רוצה לראות משהו מצחיק? תראי!!" והארנבה
ביצעה סאלטה משולשת באויר, התגלגלה פעמיים מעל האדמה וניצבה
מולה, מחייכת.
פודי הציצה בזהירות ביצור המוזר שעמד מולה ולא העזה לזוז.
"מילא יצור מוזר, אבל- בלי קוצים? אף קוץ אחד? זה בטח יצור
מסוכן ביותר" חשבה לעצמה. בקול מהוסס ורך, כשראשה מושפל , שאלה
:" מי אתה יצור מוזר, ואיך זה שאתה בלי קוצים?"
הארנבה עמדה מולה לרגע בדממה, פערה את עיניה הגדולות ופרצה
בצחוק עליז ומשוחרר. "קוצים? קוצים. בשביל מה צריך קוצים
בכלל?"
"מה זאת אומרת- בשביל מה. זה ברור. קוצים צריך בשביל.. בשביל..
כדי.. צריך, וזהו!"
"אולי צריך, אבל, אם יש לך קוצים אינך יכולה לרוץ ולקפוץ ולבצע
סאלטות ולהכיר חברים ולהתגלגל ו.. ועוד המוני דברים" אמרה נבי
כשניצוצות צחוק בעיניה.
"כן, אבל- אם יבוא מישהו עם אבן, ואולי ירצה לפגוע בך, איך
תתגונני אז? "
" זה כל כך פשוט" אמרה נבי. "למה שירצו לפגוע? וחוץ מזה, אם
אבן תזרק בטעות, פשוט ארוץ ואתפוס אותה ויהיה לי משחק חדש.
רוצה לשחק איתי קצת באבנים?"
פודי עמדה נדהמת. מימיה לא חשבה שאבנים בשדה יכולים להיות  כלי
משחק.
"היא צודקת" חשבה לעצמה. "אבנים הם כאלה. אפשר להפגע מהם, ואז
הן נתקעות לך בין הקוצים וקשה לחלץ אותן- והן יכולות להיות
באותה מידה אבני משחק. מה יקרה לי אם אנסה?"
באיטיות הרימה את ראשה , שמטה את קוציה, פגשה בחיוך החם
והמזמין ואמרה באומץ " כן. אני רוצה לשחק. את חושבת שתוכלי
לשחק איתי? תרצי לשחק איתי למרות הקוצים?"
נבי צחקה עכשיו בקול רם ועליז " בוודאי שאוכל. אולי נוכל אפילו
לנצל את קוצים כדי לכדרר"
כל אותו אחר הצהריים שיחקו יחדיו בהנאה גדולה. פדי ונבי . יחד.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אמרתי לתמי
,אישתי אם לא
יהי לי קשה, נלך
לסרט בערב.


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/8/99 13:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פרסיליה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה