אנשים בודדים אוהבים את הירח
קרניו העדינות כמו מגע מלא תשוקה
מראהו החיוור כאהבה שהתרחקה
והאנשים הבודדים נושקים לירח,
עוצמים העיניים ונופלים אל השינה.
בלילות הבודדים על גבעות מדבר צחיחות
גוף עירום מתמסר אל השתיקה
וקרן אור ירח מלטפת, משביעה
והלילות הבודדים מהדהדים באנחות,
מכסים הוילונות ושוקעים אל הזריחה.
ואם ליל ירח עז
ומיטתי ריקה
חפשוני על תלולית של חול, חפשו על פני שממה
הן לוודאי תחת לאותם שמי כח
אשכב לבד ואין עמי
גופי רוטט מציפייה, עיני שרופות בלהט
ולפתע הוא אינו מלך שחר
הוא אך ורק שלי
מעביר הוא בגופי צמרמורת
משלח בעורי גיצים
מלהיט הוא את נשימתי
ומחליק בזוהר כוכבים
גופי נתון כולו רק לו הוא
רצון מרווה את תום שפתיי
אשמורת אחרונה, עירום של סהר
ובוהק של בדידות
גונח, זורח
מעליי |
