איש אחד היה האיש הכי מסומן בעיר.
לא מסומם, מסומן. זה לא שהוא הסתובב עם איקס אדום גדול עליו,
אבל מי שהכיר וידע (ובעצם היו אלו כל מי שהכירו אותם וידעו
עליהם), ידע שהוא מסומן.
לא פשוט להיות מסומן. זה כמו להיות סלבריטי סודי. מי שמכיר
ויודע, יודע שהוא סלבריטי סודי. זה מין פרדוקס כזה, כי מי שלא
מכיר ויודע, חושב שהאיש סתם. סתם איש רגיל.
בכל אופן, וכאן הפואנטה, האיש המסומן הבין שהוא רגיל. מה זאת
אומרת רגיל? רגיל. כולם רגילים. זה כל העניין. או אפילו
הקומבינה. אין אנשים מיוחדים.
גם אנשים שחושבים שהם מיוחדים, טועים, ואולי אפילו מטעים. האיש
פתאום האמין שאולי יש איזה קונספירציה כזאת לבלבל אנשים,
ולגרום להם לרצות להיות מיוחדים.
מאז שהוא היה ילד הוא האמין שהוא מיוחד, ואיך זה שאף אחד לא שם
לב שהוא מיוחד? וזה די עצבן אותו. אז הוא הלך ועשה כל מני
דברים שאנשים מיוחדים עושים. לא בדיוק הלך ועשה, רצה ניסה,
אולי כמעט לעשות דברים מיוחדים. אם היו מסתכלים מבחוץ היו
אומרים, בואנה האיש הזה עושה דברים מיוחדים. אבל זה הכל נראה
לו דברים מאד רגילים. סתם דברים. כמו לקום בבוקר לאכול ארוחת
בוקר ולפתור תשבץ יומי בגב העיתון. סתם דברים.
אבל לאנשים מבחוץ הם נראו דברים מיוחדים.
אז האיש לא הבין.
מה פה מיוחד? הוא שאל את עצמו. שאל ושאל ונורא התבלבל.
יום אחד הוא הבין שאין דברים מיוחדים. ויותר מזה, אין אנשים
מיוחדים. סתם אנשים, שהחבר'ה שלהם אומרים עליהם שהם מיוחדים,
כדי שיהיה יותר מעניין אולי.
אולי כדי שאנשים אחרים, שעסוקים מדי לחשוב על כאלה דברים כי הם
צריכים לעשות כל מיני דברים בשביל לחיות את החיים הרגילים
שלהם, יהיה להם יותר מעניין. ואולי, וכאן האיש קצת נחרד, כי זה
נראה לו מאד לא סימפטי, אולי בשביל שלא יהיה להם טוב, והם ירצו
להיות מיוחדים, אז הם יקנו כל מיני בגדים שיעשו אותם מיוחדים,
ואז כשהם לא יהיו מיוחדים, הם יהיו מאד מתוסכלים, אז הם יאכלו
הרבה הרבה אוכל, כי רע להם, ואז הם יהיו עוד יותר מתוסכלים, כי
הם בכלל לא נראים כמו האנשים המיוחדים בטלויזיה, ואז הם יפסיקו
לאכול, ויקבלו כל מיני מחלות נפש כמו אנורקסיה או בולמיה, או
כל מיני כאלה.
זה נראה מאד לא יפה לאיש, אבל הוא מה אכפת לו? הוא הבין שהוא
לא מיוחד, ואף אחד לא מיוחד, אז עדיף לפחות שיהיה לו מעניין,
ואולי משעשע לפעמים, ושחברה שלו תאהב אותו והוא יאהב אותה,
וכשאנשים שמאמינים שיש אנשים מיוחדים יפגשו אותו הוא יעשה להם
פרצוף של מיוחד, והוא וחברה שלו יצחקו אחר כך במיטה, ויתנשקו.
ואולי האנשים שיודעים שאין אנשים מיוחדים יפסיקו לסמן אותו, כי
זה נראה לו קצת אידיוטי, אבל מה שיוצא מזה בעצם שהוא נהיה איש
מיוחד, גם אצל אנשים שמאמינים שאין אנשים מיוחדים.
מין פרדוקס כזה, לא?