גבר עירום על צוק מביט מטה בצימאון. בחיפוש. עיניו שיבשו
מדמעות, אחוזות תזזית, סורקות את התהום הפעורה תחתיו כמחפשות
תשובה, כמחפשות נקודה. נקודה אשר איננה עוד. ידו הימנית מושטת
כמנסה לתפוס דבר מה, מיתרי קולו עייפו מלצעוק ועל פניו הבעת
פחד מהולה בהבעת חוסר הידיעה של מה עכשיו, מהו הצעד הבא ?
גבר עירום על צוק מביט מטה כמסרב להאמין, כמנסה להיאחז בזיק
תקווה אחרון, כמנסה להילחם בהבנה שהכל נגמר.

כמה שעות קודם לכן

הזוג האחרון עומד עירום על צוק. הם כבר השלימו לפני חודשים עם
עובדת היותם אחרונים ועושה רושם כי הדבר החל למצוא חן בעיני
שניהם.
כעת הם עומדים על קצה הצוק, עומדים עירומים ומביטים זה בעיני
זו. היא, בגבה אל התהום, שיערה השחור והארוך מתנפנף בתיאום
מושלם עם גלי הרוח הקלילים. הוא, בגופו החסון עומד מולה בקירבה
המאפשרת לו לחוש את נשימתה והוא מביט במבט חודר לתוך עיניה
התכולות. לו רק ידעה עד כמה מאושר היה כשגילה מי היא זוגתו
לעתיד מוזר זה. לו רק ידעה כיצד הודה לגורל כי העניק לו אותה
ולא מישהי אחרת. הכל היה שונה לו היתה זו מישהי אחרת. לו היה
צריך להתחיל הכל מהתחלה עם מישהי אחרת.
זוג עירום שותק, מביט ועומד על קצה צוק.
עיניה מביטות בו כשואלות לפשר האירוע. בסתר ליבה ידעה מדוע
זימן אותה לקצה הצוק אך היא היתה חייבת לשמוע את המילים
המפורשות בכדי להשלים עם המהלך, להשלים עם העתיד לבוא.
הם לא ידעו כמה זמן עמדו שם בקצה הצוק. לזמן לא היתה חשיבות
וקרני השמש שליטפו את גופם העירום רק תרמו לתחושת המעוף.
שערותיה השחורות, הדקות והארוכות רמזו כי הזמן לא ממש עמד
מלכת. תחושת ההתעלות החלה מפעמת בליבם של השנים. תחושת ייחוד
שלא תחזור עוד לעולם.
הוא הביט בעיניה וראה את הים, את העבר, את ההוה ואף רמיזה
לעתיד לבוא. היתה זו רק רמיזה. לא יותר.
הוא החל לדקלם את מילותיו שבחר בקפידה ערב קודם לכן. מילים
שנקטפו בזו אחר זו לרגל האירוע. הם היו חייבות להיות מושלמות
בכדי להתאים לאווירה הכללית. הוא לא רצה שמילים זרות ולא
נאותות יקלקלו את תחושת המעוף, את אווירת הרוח הנושבת ואת
תחושת קרני השמש המחממות את גופם העירום.
הוא עמד לספק את המילים ששינן עשרות פעמים אך עיניו החלו לגלוש
אל פניה הענוגות. זרם קל עבר בגופו והמילים החלו נמוגות בערפל
קל של בילבול. עיניו החלו לוגמות את מראה פניה, את הלחיים
הרכות, את אפה החמוד, את חיוכה המקסים ואף את סנטרה שכה אהב
לנשק.
היא הסמיקה כקוראת את מחשבותיו וליבה החל מגביר את פעימותיו.
היא הביטה בו חזרה כשותה את תשוקותיו, כמשתפת פעולה עם דמיונו,
כאומרת כן, כאומרת קח אותי איתך. קח אותי עכשיו. אני שלך.
המילים ששינן החלו מאבדות צורה עת עיניו החלו גולשות במורד
גופה. הוא ליטף במבטו את כתפיה, את ידיה החטובות, את שדיה
הבוהקים שעלו וירדו עת נשמה. ידיו החלו מדמיינות כיצד עוטפות
הן ברכות את שדיה ושפתותיו כמהו להרטיב, ללקק ולינוק את
פטמותיה אשר יזדקרו בתוך פיו.
כבר לא היתה צורה למילים ששינן והן החלו מתערבבות זו בזו ואף
יוצרות מילים חדשות. עיניו גלשו אל ביטנה והדם החל מבעבע
בעורקיו. דמיונו החל נושאו לכיוונים פראיים. איבריו החלו
נדרכים כמתכוננים למשהו אחר, משהו יצרי, משהו קדמוני.המילים
נשכחו מזמן. איברו החל מזדקר. ליבו פעם בחוזקה. בגופו החל זורם
דם ביתר שאת. עורקיו החלו מתרחבים וליבו החל להלום בחוזקה.
נשימתו הפכה כבדה ומהירה. הדופק הרעיש ברקותיו ודמיונו איבד כל
שליטה. הוא לא יכול היה לשלוט בעצמו עוד ואז, הנגיעה. איברו
הזקור נגע בה קלות.
תחילה, הביטה בחיוך. אחר החל גופה נע ונד ולבסוף איבדה את
יציבתה ופניה איבדו את שלוותן ועיניה הצוחקות החלו לשקף פחד.
הזמן האט את זרימתו. גופה העירום עזב את הצוק כלא מאמין.

לו רק יכול היה למחוק את זכרון מבטה המבועת.

גבר עירום על צוק מביט מטה בצימאון. בחיפוש. עיניו שיבשו
מדמעות, אחוזות תזזית, סורקות את התהום הפעורה תחתיו כמחפשות
תשובה, כמחפשות נקודה. נקודה אשר איננה עוד. ידו הימנית מושטת
כמנסה לתפוס דבר מה, מיתרי קולו עייפו מלצעוק ועל פניו הבעת
פחד מהולה בהבעת חוסר הידיעה של מה עכשיו, מהו הצעד הבא ?
גבר עירום על צוק מביט מטה כמסרב להאמין, כמנסה להיאחז בזיק
תקווה אחרון, כמנסה להילחם בהבנה שהכל נגמר.