בלילה קר לפני זמן רב
שאיש אינו זוכר עכשיו
נולד הוא בין ארזי ארצו
הוא רק אחד, אך רב און לו
גדל הילד, הנה כבר איש
וגם שרירים עליו הלביש
בנוי היה לתלפיות
ולא בזבז שעות פנויות
אילף סוסים ופרדות
שלט במכונות הכבדות
כל שנותיו עמל, השקיע
במפעלים היה משפיע
גם כשזקן הוא לא נכנע
הקפיד לתרום בכל פינה
מעולם לא רטן או חש עייף
הפעילות תמיד הייתה לו כיף
עד שביום חם לפני חודשיים
כשרצה לשים לו מכנסיים
הוא לא ידע מה זאת פתאום
בגד גופו - דווקא היום
חיבור קטן-קטן במוח
החליט לשבות כי אין לו כוח
וסבא - שגבר על כל איתן -
נוצח על-ידי פיוז אחד קטן
כן, הוא - שניצח את כולם
הפסיד אז ליריב ותיק
לו עצמו!
כמה מצחיק?
כמה מעיק. |
