[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שילי תורן
/
בלי ציניות

'בלי ציניות,' אתה אומר, 'הבטחת...'
צודק, אני חושבת, הבטחתי. אבל גם אתה הבטחת - הבטחת לאהוב,
הבטחת לרגש, גם אם לא במילים.
אנחנו ממשיכים לדבר ושוב אני יורה.
'די!' אתה צועק, 'זה כואב!'
כואב, אני חושבת, גם לי זה כואב...
אני מתנצלת, ושוב מבטיחה.
עוד שניים-שלושה משפטים ושוב - בול פגיעה.
'מה יהיה?' אתה שואל, 'אני לא יכול איתך ככה...'
ואני חושבת לי - ככה? אתה לא יכול איתי, נקודה. אז מה זה משנה
אם ככה או אחרת?
בסוף אתה קם ואומר לי 'בואי שרה, הולכים.'
פתאום הדרך הביתה נראית כל כך קצרה ובכל זאת, הליכה של רבע
שעה, וכל דקה נראית כמו שניה. השניה האחרונה שלי אתך.
המגע האחרון, הבזק של חיוך, שחייכת כל הדרך הביתה.
השביל מתפצל - אני לימין, אתה לשמאל. הלב שלי, שיושב אצלך
בכיס, מפרפר פרפורי גסיסה אחרונים. העיניים שלי מתחילות לדמוע
כשבפנים מבעבעת בי מחשבה על גופי הנמחץ אל הקרקע, הישר מראש
מגדלי עזריאלי, והרגליים - הן לא רוצות לשאת אותי קדימה. הן
רוצות להסתובב ולרוץ אחריך.
'מספיק.' אני אומרת להן, 'בסוף אני אחתוך אתכן!' ולפני שהן
מספיקות להגיב, אני מסננת 'כן, אני יודעת, בלי ציניות.
הבטחתי...'
והולכת להביא סכין מהמטבח.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"לא בוכים על
חלב שנשפך"




פרה שמחליטה
להביט קדימה


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/11/02 17:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שילי תורן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה