"ואז... ??? "

"מה ואז ? " שאלתי.
"תגיד לי אורן, מה אתה חולם או מה ? תתעורר,  צא מההלם ! "
"לא אני בסדר ליאור", עניתי במהירות.
"אז אולי תספר כבר את מה שהתחלת לספר ?! ,
" אבל שיהיה מהתחלה. או קיי ? "
"אז כפי שאמרתי לך השעה הייתה  22:00 בערב לערך, המסיבה כבר
עמדה להתחיל, כל השכבה כבר הייתה שם" . ומשום מה, תמיד במסיבות
הסיום של התיכון תמיד נראה שיש יותר תלמידים מאשר בשכבה בזמן
הלימודים.

"ואז... ??? "

שאל שוב ליאור בחוסר הסבלנות האופייני שלו. תמיד שנאתי שהוא
דחק בי, אבל מה לעשות ככה זה עם ליאור,הוא לחוץ מטבעו.
"ואז בערך בשעה עשר ורבע בערך היא נכנסה. כל האולם נדם בו
ברגע. אפילו היה נדמה לרגע שגם המוזיקה הפסיקה להתנגן מעצמה.
כל העניים הופנו אליה במהירות שיא, הלחשושים החלו לשטוף את
סביבת המועדון, המבטים לא משו ממנה לרגע וליוו כל תנועה שלה,
אפילו המורים עמדו מהצד והתבוננו בה בהערצה ובהשתאות.
היא הייתה מהממת ומדהימה !!! ושאני אומר מדהימה  אני עושה לה
עוול. אני לא חושב שיש מילים שיכולות לתאר אחת כמו מיכל. היא
מסוג האנשים שאתה רואה ומתאהב בה במקום, אי אפשר להישאר אדיש
אליה, הנוכחות שלה מורגשת בכל מקום.
מיכל היא האחת שעונה שתיאור "מושלם" וכזאת היא הייתה באמת. היא
הייתה מהממת ומקסימה בו זמנית, מלאת חן ויופי שאינם ניתנים
לתיאור . בד בבד עם זאת היה לה אופי מקסים שאולי רק באגדות
קיים כמותו. היה בה חן נעורים ושמחת חיים מעוררת התפעלות.

"ואז... ??? "

"דיי ליאור" צעקתי עליו. "תפסיק לקטוע אותי כל רגע "
"כי אתה כל שניה מפסיק. אתה חולם כל שניה. תתעורר אחי, תתעורר
!"
הליאור הזה יכול להיות קרצייה לפעמים חשבתי לעצמי, תמיד מפריע
מתי שלא צריך. מזלו שאני החבר הכי טוב שלו.  אז כפי שאתם
מתארים לעצמכם, מיכל הייתה מלכת השכבה, האחת שאפילו מבתי הספר
השכנים באים לנסות את מזלם ולהיות החבר שלה.
עמדתי לי שם במרכז הרחבה חצי רוקד חצי עומד לצלילי השיר החדש
של שלמה ארצי. ואז היא פונה אליי ושואלת אותי בקול הכי מתוק
ששמעתי אי פעם  "רוצה לרקוד ?" .
"דיי, על מי אתה בא לעבוד אורן ? "
"אני נשבע לך שהיא הזמינה אותי לרקוד ליאור"
"אני ?" שאלתי המום.  "כן אתה אורן. אתה לא רוצה לרקוד איתי ?"
חייכה בשובבות. היא יודעת את שמי, הייתי מופתע מכך. לא ידעתי
שהיא יודעת עליי משהו בכלל.
"א.. א.. אנ.. אני? " התחלתי לגמגם, "כ.. כ.. כן, בטח שאני
רוצה" השבתי.היא לקחה את ידי בידה,נצמדה אליי קלות והניחה את
ראשה על כתפי, הריקוד של חיי. כל דקה נמשכה לנצח, הרגשתי כמו
בחלום ולא רציתי שהוא ייגמר.
"אתה חמוד אתה יודע את זה ?" לחשה לי באמצע הריקוד. האמת ידעתי
שאני דיי חמוד, ואפילו היו לי כמה חברות יפות למדיי, אבל אני
בטוח שהיו הרבה יותר חתיכים ממני בשכבה שיתאימו למיכל מבחינה
חיצונית יותר ממני. הרגשתי איך הדם בגופי הולך ומתקרר,צמרמורת
עברה בגווי וסומק עז מילא את לחיי.נשימותיי הלכו ונהיו כבדות
מרגע לרגע, הרגשתי שאני מושא קנאתם של כולם ושכל השכבה מסתכלים
רק עלינו... או שיותר נכון עליה.

"ואז... ?"

הנשף נגמר דיי מאוחר, אבל לא חיכינו לסוף, יצאנו יד ביד מהאולם
והשארנו את כולם פעורי פה והמומים למראה עיניהם. לא הפסקתי
להחזיק לה את היד ומשום מה היה נראה שגם היא לא רוצה לעזוב את
ידי. מגע ידה היה חם ואוהב. המשכנו ללכת לכיוון הים. האוויר
היה חמים ונעים והלחות הייתה כלא הייתה, אך גופי בער מהתרגשות
וליבי פעם בחוזקה מקצב האירועים של אותו הערב "
"שנשב ?" שאלה במתיקות האופיינית לה.  הסתכלתי מסביבי, היינו
בחוף הים וחוץ מחולות לא היה דבר מסביבנו.
"פה ??  על החולות ?" שאלתי בתמיהה "
"אני לא יאכל אותך אורן, מבטיחה" אמרה בחיוך מתוק ובשובבות
הנעורים שהתאימה לה כ"כ . היא הייתה כ"כ מקסימה ויפה ברגע זה
שגם אתם הייתם מתאהבים בה מיד. הייתי האדם המאושר ביותר עלי
אדמות, לא היה דבר שרציתי בחיים יותר מהרגע הזה. כ"כ חיכיתי
ופיללתי לרגע הזה, דמיינתי אותו בדמיונותיי ורציתי בו מהיום
הראשון שראיתי אותה לראשונה... בעצם לא רק אני אלא כל הכיתה
והשכבה.
"בחייך אורן אל תגיד לי ש... "
"אתה לא חייב להאמין לי ליאור, אני מספר לך מה שקרה"
ישבנו על החול, אחד ליד השני היא הושיטה אליי את ידה ואחזה
בידי.
"תתקרב קצת אולי... אמרתי לך שאני לא יאכל אותך נכון ?"
התקרבתי אליה והנחתי את ידי על כתפה וחיבקתי אותה את חיבוק
חיי. היא קירבה את פניה לפני. הפיות שלנו היו במרחק נגיעה,
הרגשתי את נשימותיה, את הניחוח של הבושם שלה בנחיריי. היא
התקרבה אליי עוד טיפה, בין השפתיים שלנו הפרידו מילימטרים של
אויר קר שסדק כבר את שפתיי.
"אני צריכה לחכות עוד הרבה עד שתנשק אותי אורן ? " צחקקה.
הייתי נבוך לשניה אבל אז התעשתתי והרגע המיוחל שלו ציפיתי כל
חיי הגיע. הנחתי את שפתיי על שפתיה של מיכל. הנשיקה של החיים.
מבחינתי כבר מיציתי את כל חיי.
הנשיקה נמשכה לנצח ולא רציתי שתיגמר לעולם.

"ואז...? "

"אני חושב שאני אוהב אותך מיכל"  אמרתי לה.
"זהו ? רק חושב ?! " אמרה בציניות.  לא ידעתי איפה לקבור את
עצמי באותו הרגע.
"אני לא חושב. אני אוהב אותך מיכל, אני אוהב אותך" אמרתי
בביטחון רב .
"אני יודעת"  לחשה לי , "אני יודעת... גם אני אוהבת אותך אורן"
נדהמתי. הרגשתי על גג העולם, הלילה המאושר בחיי ללא ספק, ורק
בן 18... חשבתי לעצמי. אין לכם מושג איזו הרגשה זאת שהבחורה
הכי מדהימה אומרת לך שהיא אוהבת אותך. הייתי כחולם, זה היה
דמיוני מדי בכדי להיות מציאותי, ממש כמו באגדות, כמו בחלומות.
כל רגע איתה היה הנאה צרופה של אושר והנאה, חוויה אמיתית.
המחשבות בראשי כבר החלו להתרוצץ, איך יגיבו החברים שלי, החברים
שלה ובכלל כל השכבה. הייתי גאה שהבחורה הכי אהודה ומבוקשת בעיר
הולכת להיות החצי השני שלי.
"אמרתי לך כבר שאני אוהבת אותך ?"  שאלה במתיקות וחייכה את
החיוך המדהים שלה.
"לא שזכור לי מיכל... אולי תזכירי לי ! " השבתי כדי לשמוע אותה
אומרת זאת שוב.
"אני אוהבת אותך אורן, מתה עלייך... הרבה יותר ממה שאתה חושב"
"גם אוהב אותך מיכל, לא חושב... אוהב"
כך השתעשענו במשך הלילה צחקנו, נהנינו, התחבקנו התנשקנו...
ואפילו קצת יותר.

"ואז... ? "

משם נסענו לבית שלי, ההורים שלי שוהים בחו"ל כבר שבועיים ואחי
הגדול במילואים כבר כמה ימים. נכנסו לבית אוחזים יד ביד. עלינו
לחדר שלי, שתי נערים צעירים ואוהבים שידעו לאן מובילה העלייה
הזאת לחדר. התיישבו על המיטה, הייתי נבוך קמעה לעומתה שהפגינה
יותר נינוחות ממני. תמיד היא הפגינה ביטחון עצמי שגרם לי
להרגיש בטוח בחברתה. נשכבתי על גבי והתמתחתי, מיכל נשכבה לצדי,
היא העבירה את אצבעה על צווארי, רעד קל עבר בגווי. ליטפתי את
שערה השחור והקטיפתי שתאם את עיניה הירוקות ושיווה להם מראה
אצילי. הגוף שלה היה מושלם ועורה היה רך ונעים למגע  .
התחלנו להתחבק ולהתנשק בלהט רב, המצב החל להתלהט מהר יותר ממה
שציפיתי.
"עצור" פקדה עליי לפתע.  "קרה משהו ?" שאלתי מבולבל. "מה
פתאום" חייכה אליי וחשפה שורת שיניים צחורות כשלג.
"עצום עיניים אורן" לחשה לי ונישקה קלות את אוזני.עצמתי את
עיניי וחיוך רחב נמתח על פניי, מחכה  לבאות.

"ואז... ? מה היה אז אורן ?"
"ואז פתחתי את עיניי...ואז... "

"נו ואז... ??? תמשיך כבר "
"זהו, ואז התעוררתי"
"מה ??? "
"ואז התעוררתי אחי... ואז התעוררתי "