מרלוק וינגארד / זעם |
שיר שנכתב לבקשתה של ידידה.
שיר פשוט, על רגש פשוט.
הפנים קרות
העור חמים
אבל הר הגעש שפועם מבפנים
שורף מחשבות
מבעיר תשוקות
לובן מכסה את הפנים
מחשיך את שבפנים
שברי זכוכית וכאב כהה
עיניים סומאות וצמא
שלעולם לא יכלה
טעם של דם על שפתיים יבשות
רגש של עקרות
משחק של זהויות
מסיכה דקה מעל אש קרה
את הסוף, אפשר לראות רק בשברי ההתחלה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|