א: מחסום!!! יש לי מחסום, אני יודע את זה, אני מרגיש אותו
יש לי מחסום. אני לא יכול להגדיר אותו או להתמקד בו אבל הוא
שמה  
(מצביע לא משנה לאן) אני בטוח. אני מרגיש אותו הוא תקוע בגרון
כמו עצם של דג, מלטף ושורט, תקוע בגרון!!
רגע רגע רגע רגע..... אולי אין לי מחסום, אולי אני חסום!
כן נראה לי שכן אני חסום. כן הם הם חוסמים אותי הם....
לא לא לא לא, זה הוא ,זה הוא שחוסם אותי.
קול (כמו אלהים): מי זה הוא?
א: מה?
קול: הוא,מי זה?
א: הוא...הוא! (מצביע למעלה)
רגע מי זה? הלו? מי זה? אתה! אתה ! זה אתה שחוסם אותי!
זה אתה? אתה שמה? ...אף פעם לא עונים בחזרה....
אני כבר לא יודע הם הוא אני אתם.. מה זה משנה כבר,
אני חסום. חסום אני מרגיש את זה. אני יודע שזה שמה, כמו עצם
קטנה של דג בגרון.