איטה חזן / הלכת... |
אתה חפון.. ספון..
בתוך עצמך.. ואתה בי
ואתה אינך...
ולרגע קפאה לה הרוח
והגלים עצרו דום...
ואני הקשבתי..
אולי משהו יהלום...
והכל שותק...
הלכתי לישון...
אולי.. אולי מחר...
זה עוד יום...
והשקט לא נבקע..
והדממה לא פסה...
והמילים כלואות..
כמו הדמעות...
היה שלום איש
שנתת בי .. הרבה כל כך
שנתת לי... לאהוב שוב אותי...
כך...
והלכת...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|