עצמתי את עיני
היה אז כמעט חורף
שכבת לידי על הדשא הקריר.
רציתי לגעת בך, להכיל אותך בי,
אבל ראיתי את הניע הקטן בקצה המצח שלך וניחשתי שמוטב לי אם לא
אנסה.
אז פשוט שכבנו ככה שם, מעורסלים על ידי הרוח הסתווית, השמיים
העידו על טפטוף שעומד להתחיל.
כשעמד הזמן מלכת, כך לפתע, יכלתי לשמוע את נשימתך. מחזוריות
מבורכת, פנימה והחוצה. כמו לוחשת לי ממעמקים שהכל יהיה בסדר,
שאת לא תלכי, שהקסם ישאר גם אחרי שנקום.
ואהבתי אותך, אלוהים כמה אהבתי אותך באותו הרגע!!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.